המחאה הדתית נגד העבודה במפעלי 'אינטל' בשבת, הכניסה לעין הסערה גורם עסקי ענק, שנעמד על רגליו האחוריות על-מנת להבטיח את יכולתו לייצר ולהעסיק עובדים בשבת, והעלה לפני השטח את פתרון "גוי של שבת" כדי למנוע "חילול שבת".
לא רק שאין כאן "חילול שבת" בשל עבודה בשבת (מושג הלכתי דתי אורתודוכסי), אלא יש כאן חילול כבוד האדם באופן בוטה. וזאת משום, שלא רק שהשאלה היחידה שצריכה להישאל היא: האם אינטל מנצלת עובדים? אלא משום שלא נשאלה שאלה, גם לא על-ידי העיתונות האטומה, מדוע במאבק כוחני זה אין אחראי על המשך העלאת נימוקים גזעניים הנשזרים בוויכוח. קרי: עבודת הגוי בשבת מותרת, עבודת היהודי אסורה. ולא כי עבודתו של "הגוי" טובה יותר, או כי הוא בעל הכשרה טובה יותר, אלא פשוט כי הוא גוי, ולא מתוך כבוד אל הגוי... אל מתוך תיוגו בהתנשאות. הבעלתנות החרדית על נפשם ונשמתם "היהודית" של עובדי אינטל היהודים "מחללי השבת", צריכה להטריד כל שוחר הומניזם. המחאה לא מתמקדת בזכויות העובדים, אלא בעתידם הרוחני של עובדי אינטל היהודים.
דתיים רבים, כחרדים, מציינים שרעיון "גוי של שבת" נוצר בשל הרצון לשמור את הייחוד היהודי. ומדגישים שאין רעיון בחירת ישראל מהווה מוטיב גזעני. להפך, הם אומרים, יש כאן חובות יתר ולא זכויות יתר, יש כאן דרישה מקסימלית לחיי רוח אדוקים ולא קריאה לדחיקת האחר.
אומנם, גיבוש טיעון זה כבר מהווה לכשעצמו הישג עצום בהשפעת הדמוקרטיות על היהדות, היות שהרעיון שכל בני האדם הם שווים באמת, חדר גם חדר לליבם של המאמינים, ולפיכך הצריך וגרר עיבוד מחדש של רעיון הבחירה. אך יש להניח, ויש לכך גם אסמכתות בכתובים, שלקודמים יותר לא הייתה בעיה כלל עם הרעיון, שאכן יהודים שווים יותר. ובאם היה להם הכוח, היו דוחקים גם דוחקים את האחר.
לטעון שיש מתוך רעיון בחירת ישראל רק חובות יתר זה שקר גס. הדת בנויה כמונופול על האמת, ולפיכך תראה במאמיניה דווקא כעדיפים. ההלכה מלאה וגדושה בהלכות בדלניות ומתנשאות, שלא רק דורשות יותר מהמאמין, אלא דורכות ומרדדות את האחר. "גוי של שבת" הוא רק דוגמה לשימוש מתנשא.
דוגמה ידועה היא, פתיחת ספר התניא החב"די המצייר דירוג רוחני, שבו נשמת הגוי נמצאת מתחת לנשמת היהודי. רק חובות יתר...? פשוט טענה מגוחכת. יש כאן גזענות מן הסוג הגרוע, שזורה עם אידיאולוגיה מיסטית.
דורות קודמים עשו והגו כפי הבנתם, על-פי תנאי חייהם, וכתבו והדריכו לעוצמות המוסריות שהיו אז, בזמנם. אין כאן הצעה וחוכמולוגיה מתחסדת ויפת-נפש, להצביע על הקדמונים כגזענים נבערים לאור המוסר המתקדם כיום, הבעיה היא עם אנשי זמננו שמכירים(?) את ההגות הקיימת, ובכל זאת נוברים באשפתות הגזענות.
גם אין בדברים משום מיחזור והצדקת האנטישמיות חלילה, כי הרי טובי האנטישמים נוקטים בגישה חריפה, אלימה וקטלנית, והם ראויים לכל גינוי, בחושבם שהם טובים יותר מן היהודים.
במקום למרוד באבסורד ולשחרר את העם היהודי מאטימות האורתודוכסיה, גם הממסד העסקי מתחיל (ממשיך?) לשתף פעולה עם הרדידות הזאת. והכל בשם אי-רצון "להסתכסך" עם הדתיים, ומפחד מאלימות של אספסוף, ואולי גם מחשיבה ארוכת טווח מחשש מכוח פוליטי חרדי, ש"יסגור איתו חשבון" בעתיד. בושה גם שנציגי ציבור מנסים להגיע ל"שלום בית" מבלי להידרש לסוג השיח השערורייתי.
חובה "לבעוט מכל המדרגות" של מפעל אינטל בירושלים מרכיבים במורשת, שמתנשאים ומריחים גזענות. אפשר גם להמשיך להטיח בביקורת זו שהיא מונעת משנאה עצמית, אך האמת היא שהדברים דווקא נכתבים מתוך הערכה למסורת היהודית, שהקפידה וכתבה חוקי עבודה, והם שצריכים לבוא לידי ביטוי ולא פתרונות גזעניים מתבדלים. הפתרון המוצע באינטל הוא עלבון לאינטליגנציה, להגינות ולרוח היהדות העכשיווית המתבקשת.