גם מרקם גוף הדג וצורת הטיפול בו משפיעה. לדוגמה - דגים מבושלים, יותר משביעים מדגים נאים (סצימי לדוגמה במטבח היפני) וככל שהמרקם "גס" יותר - הדג משביע יותר. כתוצאה מכך, תחושת שובע גדולה יותר וממושכת יותר לאחר אכילת דגים בעלי מרקם "גס" ומבושלים בהשוואה לדגים נאים ואף בהשוואה לתחושת שובע אחרי אכילת עוף או בשר.
השפעת ההרכב על השובע
חלבון תורם לשובע. אכילת חלבון גורמת לירידת כמות המזון הנאכל בהמשך הארוחה ובארוחה הבאה, בהשוואה לאחרי צריכת גלוקוז/פחמימות מהירות ספיגה.
צריכת האנרגיה אחרי אכילת חלבונים שמקורם בדגים, הייתה נמוכה ב-10% בהשוואה לאכילת חלבונים מבשר. כל החלבונים האריכו את משך התיאבון אחרי הארוחה והעלו את הורמוני השובע.
לסיכום, ריכוז החלבון של הדגים, הערך התזונתי הגבוה שלהם, יחד עם מעט השומן בדגי הבריכות, וקלות העיכול, הודות למבנה רקמת החיבור והשרירים, כולם יחד תורמים לשובע, להורדת הרעב והעצבנות של "הקיבה הריקה".
מנת דגים בתחילת הארוחה נותנת לנו ערכים תזונתיים גבוהים במיוחד. הם נעכלים ונספגים במהירות, מעלים את הערנות והריכוז וגורמים לשובע נעים. הם מהווים פתיחה לארוחה מזינה, חברתית, התורמת לשמירת הבריאות והמשקל.