ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 22.6.20) לישיבה מיוחדת שעסקה בסיוע לדייגים בים התיכון, שלא יצאו לדוג במשך חודשיים בתקופת הקורונה. בנוסף לכך, לפני כשלושה חודשים פרסם משרד החקלאות תקנות האוסרות על דיג בתקופת הרבייה ותקופת הגיוס במכמורת לתקופה נוספת של כחודשיים, ללא כל סיוע או פיצוי, אותו קיבלו הדייגים עבור ההשבתה בשנים 2019-2018 בסך של כשני מיליון שקלים.
מזכיר איגוד הדייגים בישראל, גיל ססובר, הציג תמונת מצב עגומה לפיה מאז הרפורמה של משרד החקלאות ירד שלל הדיג בישראל מ-2,500 טון בשנה ל-1,300 טון. "זאת התוצאה של ההגבלות ב'רפורמה' במרכאות", אמר. הוא הוסיף כי בשנים הקודמות כל דיג קיבל פיצוי של 5,000 שקל עבור 30 ימי השבתה וכעת מבקשים להשבית את הפעילות ל-60 ימים וללא כל פיצוי.
מנהל תחום חקלאות מים במשרד החקלאות, ניר פרוימן, אמר מנגד כי היעוד העיקרי של הרפורמה היה ניהול משק הדיג בישראל בצורה מסודרת, אחרי דוח חריף של מבקר המדינה שפורסם בשנת 2011, ולא שלל הדיג. הוא הוסיף כי היה ויכוח על נתוני הדגה, אך אין ויכוח ששלל הדיג ישראל הלך והצטמצם. לדבריו, המשרד רואה את הדיג, ובכלל זה דיג המכמורת, כפעילות שצריכה להיות מקיימת ותאפשר לבסס דגה יציבה.
ח"כ יבגני סובה אמר כי אם תמונת המצב היא ששלל הדיג ירד ל-1,300 טון בשנה אז הרפורמה נכשלה. הוא הוסיף כי צריך לפתור את המצוקה של הדייגים ובני משפחותיהם. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך לשמור על הדייגים ולאפשר להם להתפרנס בכבוד. ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי הדיג המקומי אומנם מהווה 3-2.5 אחוז מהצריכה בישראל, אך מדובר במסורת תרבותית וצריך לסייע לדייגים כמו לכל שאר הענפים. ח"כ סמי אבו שחאדה הוסיף כי מדובר בפחות מאלף משפחות ואפשר למצוא לכך פתרון.
ח"כ מיקי חיימוביץ' ביקשה להפריד בין מצוקת הדייגים, שלדבריה היא מבינה אותה ותומכת במתן פיצוי, לבין הים המתרוקן. "צריך להבין שהים מתרוקן ומי שרוקן אותו זה הדייגים ודיג היתר. עד 2048 לא יהיו דגים בים שלנו, וצריך תקנות וצריך לשמור על עונת הרבייה. אם תמשיכו לרוקן את הים לא יהיו דגים ולא יהיו דייגים", אמרה חיימוביץ' לדייגים. היו"ר יעקב מרגי הבהיר כי אין כוונה לפתוח את התקנות, אך כן יש כוונה לפעול לכך שמשרד החקלאות ייקח יוזמה ויאבק על האינטרסים של החקלאות.
סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות, צביקה כהן, אמר כי ימליץ למנכ"ל ולשר החדשים להחזיר את התמיכה בדיג החופי, וכי צריך למצוא את הדרך לפצות אותם בשני מיליון השקלים המדוברים. מרגי אמר בתגובה כי מדובר בסך-הכל ב-5,000 שקל שהם גובלים בלעג לרש, אבל זו אמירה והריבון צריך גם לשמור על הטבע וגם לתת פיצוי. רפרנטית חקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר, תמר לוי בונה, אמרה כי משרדי האוצר והחקלאות, בתיווך ועדת הכלכלה, סיכמו ב-2018 על פיצוי של שני מיליון שקל בשנה למשך שנתיים. היא הוסיפה כי באשר ל-2020 נקבע שיתקיים דיון בין המשרדים לבחון את הצלחת המהלך ולקבל החלטה באשר לפיצוי בשנה השלישית. "נכנסו שרים חדשים ויש להם סוגיות רבות שדורשות טיפול. תקציב המדינה הוא המקום הנכון להסדיר את זה", אמרה.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה מציעה למשרד החקלאות ליזום פגישה עם נציגי הענף ותובעת ממשרדי האוצר והחקלאות כי עם אישור תקציב המדינה יועברו התמיכות הכספיות לדייגים. הוועדה דורשת ממנהל תחום החקלאות והמים ופקיד הדיג לקבוע נוהל קבוע להסדרת התמיכות בגין האיסור השנתי על דיג בעונת הרבייה. ברגע שיהיה פיצוי הולם ונאות לא נתווכח על מספר ימי ההשבתה. הוועדה מבקשת להעביר אליה את הנוהל עד 30 בדצמבר 2020. הוועדה אף תקבע דיון בעוד כחודש על כל סוגיית הסדרת ענף הדיג, כדי ללמוד אם הרפורמה השיגה את יעדה".