אל-על בדרך להלאמה אפשרית, כחלופה לסכנת חדלות הפרעון אליה נקלעה חברת התעופה. דירקטוריון החברה אישר (יום ב', 6.7.20) את מתווה הסיוע שהציע משרד האוצר, אם כי הדרך להשלמתו כרוכה בהגעה להסכם עם עובדי אל-אל.
אל-על ביקשה תחילה ללוות 400 מיליון דולר מבנק דיסקונט בערבות מדינה של 82.5%. אולם משרד האוצר התנה מסלול זה בהזרמת בעלים בסך 150 מיליון דולר. במסלול חלופי הסכים משרד האוצר לערוב רק ל-75% מהלוואה של 250 מיליון דולר. את היתרה תנסה אל-על לגייס באמצעות הנפקת מניות, כאשר המדינה מתחייבת לרכוש את המניות שלא ירכוש הציבור. בהנחה הסבירה שלא יימצאו קופצים על המניות, המדינה תרכוש אותן ותהפוך לבעלת 61% ממניות אל-על.
כיום נמצאת אל-על בשליטת חברת כנפיים השייכת למשפחת בורוביץ (איזי בורוביץ, דדי בורוביץ ותמי מוזס-בורוביץ), המחזיקה ב-38.3% ממניותיה. סוכן הנסיעות פיני גינזבורג מחזיק ב-7.9% מן המניות, והיתרה - 53.7% - מוחזקת בידי הציבור, בלא גורם כלשהו המחזיק למעלה מ-5%. אם אל-על תולאם, התחייב האוצר למנות לחברה נאמן, לא להתערב בניהולה השוטף ולפעול להפרטתה מחדש על-ידי מכירת השליטה למשקיע חיצוני. אל-על הופרטה בשנת 2005.
כאמור, ההסדר עם האוצר מותנה בכך שייחתמו הסכמים עם העובדים בתוך ארבעה חודשים. ההנהלה כבר הגיעה להסמכות על פיטורי כמה מאות עובדים, אך ועד הטייסים מפגין נכון לעכשיו עמדה נוקשה ואף גרם להפסקת כל הטיסות מהשבוע שעבר. ברבעון הראשון של השנה הפסידה אל-על 140 מיליון דולר, לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; תוצאות הרבעון השני צפויות להיות גרועות עוד יותר.
אל-על נכנסה למשבר הקורונה כאשר היא במצב קשה ממילא, בעיקר בשל הוצאות מימון כבדות על רכישת שורה של מטוסים ובראשם ה"דרימליינר". מגיפת הקורונה הפסיקה כמעט לחלוטין את פעילותה, והחמרת התחלואה בשבועות האחרונים מרחיקה עוד יותר את היום בו תוכל לשוב ולפעול - אפילו בצורה חלקית. חברות תעופה בכל העולם נקלעו לקשיים בשל הקורונה וחלקן קיבלו סיוע ממשלתי: בארה"ב הוזרמו לחברות 50 מיליארד דולר, ואילו ממשלת גרמניה העניקה לחברת לופטהאנזה 9 מיליארד אירו.