המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, הפרופסור יוג'ין קנדל, הופיעו (יום ג', 7.7.20) בפני הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט.
יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר הקשה על אביר: "תחזית נגיד בנק ישראל בשנת 2013 העריכה שבקרן יהיו מעל 261 מיליארד שקל. התחזית דיברה על מעל 14 מיליארד שקל לאחר ארבע שנים. היום, שנתיים וחצי מתחילת התקופה, ויש בקרן רק חצי מיליארד שקל. והקרן עדיין לא קמה. המציאות הזו מדאיגה מאוד את הוועדה. יש לנו סימני שאלה על פערי התחזיות מול המציאות".
המשנה לנגיד בנק ישראל השיב, כי משנת 2013 הייתה ירידה משמעותית במחירי הגז בעולם מה ששינה באופן משמעותי את תחזית הכנסות הקרן. כמעט בכל מקום בעולם שחיפשו גז - מצאו. ולכן מחירי הגז יורדים. האמריקנים מוכנים להוביל גז מאמריקה לאירופה במחיר מוזל. מאידך-גיסא, צריך לזכור שהמיסים כבר זורמים ישירות לתקציב המדינה. לדבריו, הבנק עשה את ההכנות לתחילת פעולתה של הוועדות המקצועיות שינהלו את הקרן.
קנדל הוסיף הסברים לעיכוב בהכנסות, לדבריו, ארגונים רבים בארץ ובממשלה עשו מאמץ גדול כדי שנפסיד הרבה כסף מהכנסות המדינה מגז. אם היינו חותמים חוזים על ייצוא גז בשנת 2013, היינו מרוויחים עד היום לפחות עוד 10 מיליארד דולר. לא ידענו לנצל את המשאב לטובת אזרחי מדינת ישראל. רצינו תמיד יותר טוב אבל הפסדנו מהעיכוב. כל זה עיכב את התהליך מ-2014 לכיוון 2017. בינתיים ארה"ב מצאה גז שתספיק להם ל-200 שנה. האמריקנים בנו 11 טרמינלים ימיים לייבוא גז. לאחר שלוש שנים, כל הטרמינלים שונו לייצוא גז.
הוא הוסיף שירידת מחירי הגז בעולם מ-6 דולר ל-4 דולר, תרמה להפחתה של 30% בהכנסות. אולם גם אזרחי ישראל נהנים מכך שמחירי הגז ירדו, בכך שאנחנו צורכים גז זול. קנדל הודה ואמר: "אכן, ככל הנראה טעינו בתחזיות. ועל זה צריך להוסיף את השינויים שחלו בעולם".
קנדל הפתיע את חברי הוועדה ואמר "יש בארץ כ-250 מיליארד חביות נפט בפצלי שמן, כמות דומה לכמות הנפט שיש לסעודיה. אנחנו יודעים איפה הם טמונים. ועדה שלא הוסמכה לטפל בנפט החליטה לא לאשר ניסיון גם לא על 20 דונם. עשרות מיליארדי דולרים שוכבים מתחת לאדמה ואיש לא עושה עם זה כלום".
דיכטר: "הבעיות הכלכליות והגנת המדינה לא פחות חשובות מבעיות הגנת הסביבה"
דיכטר הגיב לדבריו ואמר כי זו אמירה דרמטית ויש לה משקל רב מאוד. "אם הגז משחק ביחס לנפט, הוועדה תשחק על המגרש הזה. הבעיות הכלכליות והגנת המדינה לא פחות חשובות מבעיות הגנת הסביבה".
סמנכ"ל לובי 99, מרב דוד, טענה כי אף שמחירי הגז בעולם יורדים, חברת חשמל מחויבת לחוזה יקר מול תמר במחיר שהולך ועולה במעט, כך שירידה עולמית במחירי הגז, לא מסבירה את הירידה בהכנסות לקרן. "התחזית שלנו מדברת על 10 מיליארד שקל בלבד. תחזית שמבוססת על הדוחות הכספיים של החברות", אמרה.
פרופ' ג'ינה כהן הסבירה את הפער במתווה הגז שדחה את פיתוח מאגר לוויתן. לדבריה, היה לחברה חוזה מול מצרים. אולם המדינה אסרה על החברה לחתום על חוזה של כ-2.5 מיליארד דולר לשנה. "זה כסף שהפסדנו! ובהמשך המחירים ירדו".
מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, אמיר פוסטר, טען שפערי הכנסות הקרן נובעים מתחזית לא מקצועית של בנק ישראל. "נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר הציג בוועדת המדע בשנת 2013 הנחה לפיה, בשנת 2017 יהיו שני מאגרים שייצאו גז. זה הפקה כפולה מהכמות שמופקת היום, ובמחירים של אותה תקופה ולא מחירי השוק הנוכחיים. לדבריו, גם ההנחות שניתנו לחברות, השפיעו על ההכנסות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר בעניין הקמת הוועדות המקצועיות של הקרן, הוועדה תשנס מותניים בסוגיה לא תיתן לנושא הזה להימרח.