שימועים: שוחד בעיריית ירושלים

סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, מאיר תורג'מן, ואיש העסקים משה הבא, לשעבר יו"ר בזק בינלאומי, זומנו לשימוע בחשד לעבירות שוחד. כך הודיעה (יום ג', 21.7.20) פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). זימונים לשימוע נשלחו גם לדוד בוזגלו, דוד קליינר, לורנט לוי ויצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן. תורג'מן היה חבר מועצת עיריית ירושלים, ראש האופוזיציה במועצת העיר וחבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בשנים 2018-2013 היה סגן ראש עיריית ירושלים, משנת 2014 שימש כיו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובנייה, ומנובמבר 2015 ועד מארס 2018 - יו"ר הוועדה המקומית. בשנים 2016-2004 היה תורג'מן מורשה החתימה ומיופה הכוח הבלעדי של חשבון הבנק של בית הכנסת "תפילת ישראל", בו התפלל. הבא פעיל בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים משמעותיים בירושלים, ובין היתר בעליו של מלון כורש, שהוא נכס לשימור מחמיר. בוזגלו הוא יזם בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים עסקיים בירושלים. לוי הוא בעלי עסקים ונכסים ליד "כיכר המוזיקה" בירושלים. על-פי כתב החשדות, קליינר עבד עבור הבא ופעל מול גורמים בעיריית ירושלים, בפרט מול תורג'מן, שהיה חברו במשך עשרות שנים. קליינר ניהל את פרויקט מלון כורש ופעל מול גורמים בעירייה לקדם את בקשותיו של הבא ולהגיש בקשות להיתרים לפרויקט, בין היתר - לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ולרשות הרישוי. הפרקליטות מוסיפה, כי יצחק תורג'מן ליווה את חייו הפוליטיים של אביו והיה יד ימינו, איש סודו ואמונו. בשנים יצחק 2008 ו-2013 שימש יצחק בתפקיד בכיר במערכות הבחירות של מאיר למועצת העיר ירושלים. הוא נהנה ממעמד בלתי פורמלי בעיריית ירושלים, וגורמי עירייה שונים ראו בו עוזרו וידו הארוכה של אביו, ונענו לבקשות והוראות שהעביר להם. על-פי מכתבי השימוע, הבא העניק למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך הלוואה בסך 200,000 (שלא הוחזרה עד פתיחת החקירה במארס 2018) לטובת קמפיין הבחירות למועצת העיר בשנת 2013. הערבות ניתנה לתורג'מן על-מנת שיסייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש, שנדרש לאישורים מיוחדים בשל היותו מבנה לשימור. תורג'מן סייע להבא ופעל בניגוד עניינים לטובת קליינר. הוא חשוד בקבלת שוחד בסך 355,000 שקל. עוד על-פי מכתבי השימוע, הבא פעל לשבש חקירה ולבדות ראיות לאחר שהועלו חשדות בעיתונות ובעירייה באשר לטיב יחסיו עם תורג'מן. הבא החליט ליצור מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן, בין היתר על-ידי יצירת מסמכים (אותם שלח למעורבים בפרשה תוך שאיים בנקיטת הליכים נגדם, דבר שלא קרה עד לפתיחת החקירה). עוד נטען במכתבי השימוע, כי בתמורה לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים, שילם בוזגלו ליצחק תורג'מן משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות, כאשר בפועל יצחק כמעט ולא עבד אצלו. במקביל, יצחק פעל כדי לסייע לבוזגלו במסדרונות העירייה תוך שימוש בשמו של אביו ובידיעתו. עוד נטען, כי מאיר תורג'מן פעל לקידום ענייניו של לוי בתמורה לכספים שקיבל ממנו, לצורך תרומות לנזקקים. לוי העביר 91,000 שקל ותורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו וניסה לעכב את ההליכים הפליליים שננקטו נגדו בשל בנייה בלתי חוקית שביצע בכיכר המוזיקה. בנוסף, תורג'מן חשוד שגנב מבית הכנסת 70,000 שקל מכספי תרומות שנועדו לשיפוצו והשתמש בהם לצרכיו האישיים.