השב"כ לא ידע על תוכניות בינוי ענקיות

פרויקט הקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ומעונו ("פרויקט אלמוג") תקוע, וכלל לא ברור מתי ייצא לפועל. הסיבה המרכזית: השב"כ לא ידע במשך שנים על פרויקטים גדולים המתוכננים בקרבת המבנה החדש, למרות שהם היו ידועים ברבים. כך עולה (יום ב', 3.8.20) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. בדצמבר 2015 החליט הקבינט להשלים עד יוני את 2018 את המעון ולהציג "בתקופה הקרובה" מתווה להקמת המשרד; ארבע שנים מאוחר יותר תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם הוחל בבנייתו והיתכנות הקמתו מוטלת בספק. זאת, על-אף עמדתם הברורה של גורמי המקצוע בדבר הצורך בקידומו המהיר של הפרויקט. עקב כך נשקפת סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים, מתריע אנגלמן. מטרתו המרכזית של הפרויקט היא לספק לראש הממשלה ולמוקדי ההנהגה מיגון ביטחוני ותשתית תפקודית שיבטיחו את שרידותם ואת רציפות פעילותם בעיתות שגרה וחירום. הפרויקט תוכנן להיבנות בקריית הממשלה בירושלים. הליכי המכרז לתכנון הפרויקט החלו בשנת 1995 ותכנונו החל בשנת 2000, אולם קידומו הוקפא. בפברואר 2009 החליטה הממשלה להתחיל בקידום הפרויקט, ובאפריל 2009 החליטה הממשלה משיקולי תקציב להקפיאו, למעט חלק מן הפעולות לתכנונו. במאי 2014 החליטה הממשלה להתחיל לקדם מחדש את הפרויקט, באוקטובר 2018 הופסק קידומו, ובמועד סיום הביקורת נשקלת הקמתו במקום חלופי. העלות המקורית של הפרויקט הייתה 650 מיליון שקל, אך היא הגיעה ל-1.2 מיליארד שקל בעיקר בשל דרישות מיגון. בשל העיכוב, יהיה צורך למגן את משרד ראש הממשלה ואת מעון ראש הממשלה הנוכחיים, בעלות של 50 מיליון שקל ו-25 מיליון שקל (בהתאמה). העברתו של הפרויקט למיקום חדש תוריד לטמיון 6.5 מיליון שקל שהושקעו עד כה בתכנונו. מאידך-גיסא, העברת המיקום תוזיל את הפרויקט כולו, אם כי טרם ידוע בכמה. סיבה מרכזית להקפאת הפרויקט היא, שבשנים 2018-2015 גיבש השב"כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כגון תוכנית הענק של הבנייה בכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה. רק בסוף 2018 נודע לשב"כ על מלוא השינויים - שהיו גלויים לעין כל - והתברר שהם גורמים קושי ביטחוני. בעקבות כך, הוקפא הפרויקט ונשקלת הקמתו במקום חלופי. השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו ולירידתם לטמיון של משאבים כספיים ושאינם כספיים, קובע אנגלמן. סיבה נוספת לעיכוב: סגן ראש המל"ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשב הכללי לא וידאו שהמידע העדכני הדרוש נמסר למתכנני הפרויקט. אף שעבודת המטה של צוות הפרויקט לעידכון דרישות התכנון (הפרוגרמה) של הפרויקט החלה בינואר 2016, רק בינואר 2017 יזם השב"כ בחינה עדכנית של דרישות התכנון בתחום המיגון, ורק ביולי 2017 הנחה סגן ראש המל"ל דאז את השב"כ להגיש את דרישותיו. באוגוסט 2017, שנה וחצי לאחר שהחלה עבודת המטה, הגיש השב"כ את מרבית דרישותיו, בהיקף של 270 מיליון שקל. התוצתאה: במשך שנה וחצי בוצעה עבודת מטה המבוססת על דרישות מיגון לא עדכניות, ובמשך שמונת החודשים הבאים בוצעה עבודת מטה כדי להתאים את הדרישות המעודכנות למסגרת התקציב שנקבעה. הוועדה להסרת חסמים, שיכולה הייתה לקדם את הפרויקט, לא התכנסה אפילו פעם אחת מאז הוקמה במאי 2014. זאת, למרות שבתהליך ניהול הפרויקט היו חסמים מהותיים והיו פערים ניכרים בין לוחות הזמנים המתוכננים ובין לוחות הזמנים בפועל.

חריגת ענק בבינוי של המוסד

עוד מתריע אנגלמן, כי תוכנית הבינוי הנרחבת של המוסד תחרוג ב-75% מן התכנון המקורי וצפויה לעלות 2.6 מיליארד שקל. מדובר בתוכנית רחבת היקף המבוצעת במיפקדת המוסד בצומת גלילות, על-פי הסכם בין המוסד, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל. בינוי זה הוא חלק מתוכנית-האב של המוסד לשנים שעד 2040; תקציבו של הובא כנדרש לאישורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו המתבססת על תוכנית רב-שנתית מפורטת לגידול בכוח האדם, אף שציין, כי יבצע עבודה זו כחלק מהמענה שלו להערות שקיבל עוד במארס 2012. בחינה זו של עלויות הקיום היא נדבך בסיסי להתוויית המענה שאמורה תוכנית האב לספק לצורכי המוסד ולדרישותיו לשנים לבוא, מציין אנגלמן. נמצאו ליקויים בהתוויית צורכי כוח האדם של המוסד כבסיס לתוכנית האב, אשר אמורה לספק מענה לגידול במספר העובדים בו. המוסד ביסס את תחזיותיו באשר לגידול הצפוי בכוח האדם על מאפייני הגידול בפועל במשך השנים שעברו, ולא בחן את צורכי הגידול אל מול המשימות שהם אמורים לבצע. בפרט, לא נותחו העיסוקים, לא נבחן עומס העבודה המוטל על המועסקים במגוון התפקידים, ולא נעשה ניתוח משימות - שממנו אמור להיגזר מספר בעלי התפקידים הייעודיים הדרוש לביצוע אותן המשימות, אנשי המטה והתמיכה הנדרשים. המטה לביטחון לאומי לא מילא את תפקידו כמפקח על התוכנית.