בעלי הקניונים הסגורים, הציגו למשרד הבריאות מתווה לפתיחה תוך בקרה ופיקוח, שהוצג (יום ב', 16.11.20) בפירוט בוועדת הקורונה בכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, פתיחת החנויות אך מולן הגבלת המסחר במקומות ובשעות מסוימות - גורמת לצפיפות במקום לפיזור האוכלוסייה כנדרש. לציבור אין ודאות בעתיד לאן יובילו אותנו שמירת ההנחיות. מפעלי חיים ועסקים רבים - כבר לא יקומו. יש לנהל סיכונים בצורה אחרת, ופתיחת אפשרויות נוספות - תשחרר צווארי-בקבוק". לדבריה, אם הכרחי סגר - הרי שיש לפצות באופן מלא את בעלי העסקים.
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, התייחס למרכזי המסחר, ולדבריו "מקדם התחלואה עולה ולכן לא נוכל להמליץ על פתיחת תחומים נוספים, כמו הקניונים. אנו מקווים שבפעימה הבאה, אם יאפשרו זאת היקפי התחלואה - ייפתחו גם הקניונים". ההנחיות לדבריו, בעלות הגיון רב, ודומות למתרחש במדינות אחרות. "אני מזדהה עמוקות וגם לי קרובי משפחה שנפגעו קשות מהסגר - אך היציאה חייבת מחושבת ומדודה".
לדעת אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון, חברת נדל"ן שבבעלותה קניונים רבים ויו"ר פורום הקניונים, "הרי ממדי התחלואה לא ירדו אם ייפתח המסחר. יש לפתוח - לפי פתרונות מותאמים להמשכת החיים והעסקים בצד המחלה. 42% מהתל"ג המקומי הוא מצריכה - שרובו נעשה בקניונים". לדבריו, המתווה שהוגש למשרד הבריאות, משלב איזונים והתחשבות בגודל החנות, עם בקרת שהיית הקונה לפי ברקוד.
איתן בן דוד, המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, סיפר על שיח שניהל עם רבים מהסוחרים ונציגיהם, ואילו שחר תורג'מן, יו"ר התאחדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה, דרש "פתיחה מלאה אך זהירה, ותוך התחשבות בגודל החנות לגבי מספר הלקוחות המורשה", כיוון, שלדבריו, בחנויות יצאו כבר 300 אלף עובדים לחל"ת, וכי "הרשת הגדולה ביותר שתהיה בארץ - היא רשת 'קניוני רפאים'".
יואל רזבוזוב (יש עתיד הדגיש: "סגרתם - תפצו, ואם לא, תמצאו לכך פתרון", ישראלה מני, סמנכ"לית כלכלה באיגוד לשכות המסחר, הזהירה כי מענקי המדינה איננה מאפשרים לאזרחים שבחל"ת להתפרנס, ו"התחושה היא שאנו מדברים אל הקירות", חי גאליס, מנכ"ל "ביג", טען כי אין הגיון בהנחיות, ומתוך חוסר-הבנה של המערכת. "כל עולם האופנה והביגוד, אם לא ייפתח בשבוע הקרוב - לא תהיה לו תקומה, כי אין להם יכולת ללוות - ורבים מהם יפשטו את הרגל". הוא הבטיח התניית כניסת לקוחות למרכזי הקניות שלו בבדיקת קורונה.