ועדת הכספים קיימה (יום ג', 24.11.20) "דיון מהיר" בנושא: תקצוב מיידי לתוכנית למניעת אלימות כלפי נשים, במסגרת ציון יום האלימות כלפי נשים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "אנחנו במסגרת דיון מהיר, החברים מעלים כי היה תקצוב לעניין שככל הנראה לא הגיע ליעדו, במקביל אנחנו רואים שהאלימות נגד נשים הולכת ומחריפה מיום ליום".
ח"כ יואב סגלוביץ': "המציאות בלתי נסבלת בתקופת הקורונה בייחוד. יש כאן עלייה במספר הפגיעות. אני מבקש לא לאשר הסטות מהאושר עד שיסכימו לאשר תקציב לנושא הזה. שתהיה התחייבות ש- 50 מיליון שחייבים ל-2021 אכן יגיעו, ולא נחכה להפגנות. אם הקטסטרופה מתרחשת מול עינינו, בוא נפתור אותה עכשיו".
ח"כ עודד פורר: "אלימות במשפחה היא רעה חולה במציאות הישראלית. לא צריך להיות מדען טילים כדי להבין שכשאתה סוגר אנשים בבית יש לחץ כלכלי, הילדים לא הולכים לבית הספר וסיר הלחץ הזה עולה. עלייה של מאות אחוזים בפנייה למרכזי הסיוע, עלייה דרמטית בתלונות שמוגשות. ישבה מדינת ישראל ב-2017 ובנתה תוכנית חמש שנתית למלחמה בזה. האמירה של משרד האוצר היא שקיבלנו את ההחלטה בלי תקציב. מדינת ישראל אישרה תוכנית שהעלות שלה 250 מיליון, בלי תקציב".
ח"כ עאידה תומא סולימאן: "50 מיליון לשנה אמורים לכלול גם פיתוח תוכניות באוכלוסייה הערבית, כך שאפשר להבין עד כמה הכסף קטן והזוי לחשוב שאפשר להילחם בעזרת כל כך מעט כסף בתופעה".
ח"כ קרן ברק: "צריך הרבה יותר כסף. אחרי כל ההבנה שהאלימות הולכת וגואה, ואיש לא מניח תוכנית שתעצור אותה באופן אקטיבי. אם כבר הגיעו לאותה תוכנית, שיישמו אותה. צריך הרבה יותר כסף".
ח"כ מרב מיכאלי: "עד שסוף-סוף ממשלת ישראל הואילה להקים ועדה בין משרדים למאבק באלימות נגד נשים, היא לא סיימה לתקצב אותה וליישם אותה. מכיוון שבמצב הקורונה המצב החמיר, באנו לבקש תקציב מיידי".
ח"כ תמר זנדברג: "אין זמן יותר נכון מעכשיו, כשהמגפה פוגעת בתוך הבתים המסוכנים והאלימים, כדי לקיים את ההבטחה הזו. הכסף הזה נחוץ עכשיו להצלת חיים של אותן נשים. צריך בסוף הדיון להעביר את הכסף הזה".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "מתוך אחוז הרציחות במדינה, כ-70 אחוז זה נשים ערביות. כי אין תוכניות. הגיע הזמן שנצא לפעולה. שאין לנשים לאיפה ללכת, כשיש משבר כלכלי והחברה הערבית נושמת את העוני והלחצים כל הזמן, למה מצפים?".
רפרנט רווחה באוצר, נתנאל אושרי: "החלטת הממשלה מ-2017 עברה ללא תקציב. נשארנו עם אמירה עקרונית. בסוף 2018 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, הפעם תקציבית, להוסיף 20 מיליון נוספים וכרגע חמישים מיליון נמצאים ברווחה. השנה הקרובה הולכת להיפתח בתקציב המשכי והמשמעות היא שאנחנו כנראה נבנה את התקציב על בסיס מה שקרה ב-2019, כשהיו 30 מיליון. ככל שיעבור תקציב, הכוונה היא להכניס את ה-50 לבסיס התקציב. זו המחויבות שלנו לפי החלטת הממשלה ואנחנו מתכוונים לעמוד בה. במצב המשכי, אנחנו עובדים בשת"פ מלא עם משרד הרווחה ומתקצבים לפי סדר העדיפות הממשלתיות. אני משוכנע שבשלב כזה של השנה תוספת כזו גדולה לא תוכל להגיע לשטח. גם בתוכנית המקורית דובר על 50 מיליון שקל מדי שנה".
ח"כ גפני: "אתה מעלה בדעתך שנאשר את התקציב בלי שייכלל בו הכסף? אל תכינו תקציב לתוכנית הזו עם 30 מיליון שקל, הוא לא יעבור".
אושרי: "הכוונה להכניס את ה-50 מיליון שקל לבסיס התקציב, ההתייחסות שלי הייתה למצב של תקציב המשכי. אנחנו עובדים בשת"פ עם משרד הרווחה".
בתום הדיון דרש יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מהאוצר להעביר 100 מיליון שקל לתקצוב התוכנית, בנוסף להסדרת התקצוב השנתי לתוכנית בבסיס התקציב: "הייתה תוכנית של 250 מיליון שקל שלא מומשה, אנחנו כעת בתקופה בה יש גאות והתעצמות נוראית של אלימות, שלצערנו מגיעה גם לרצח של נשים, ומדינה מתורבתת נורמלית הייתה מתייחסת לזה אחרת. הממשלה צריכה לקבל החלטה חדשה שתתאים לעניין הזה. הוועדה מחליטה שעליכם להעביר 100 מיליון שקל, שיתנו מענה בין היתר לתקנים הדרושים למאבק הזה. לא יכול להיות שנעמד מנגד. אני דורש להעביר בטווח המידי 100 מיליון שקל שיכסה את המשך התקצוב, שיכסה את התקנים במשרד העבודה והרווחה, במשרד הבט"פ, שיטפל בחברה הערבית, אנחנו מבקשים שהתוכנית תצא לפועל. ברגע שתעבירו תקציב, יכול להיות שנבקש הגדלה במסגרת בסיס התקציב, אבל בוודאי שאם לא יהיו 50 מיליון שקל, לא נאשר אותו. אנחנו לא חברה של קניבלים. רציחות ואלימות, לא בא בחשבון. אתם לא שילמתם. מישהו ייתן את הדין על הדבר הזה".
בהמשך היום אישרה הוועדה את התקנות המסדירות את פעילות ועדת הערער לעניין מענקי עידוד תעסוקה במסגרת משבר הקורונה. התקנות מסדירות את הליכי הערערים אשר יוגשו לפי חוק מענק לעידוד תעסוקה, במסגרת משבר הקורונה - המענק מוענק למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת או קלטו עובדים חדשים בתקופות שנקבעו בחוק.
ההליכים צפויים להתקיים בעיקרם באופן מקוון, נוכח מגבלות הקורונה ובמטרה להנגיש את התהליכים לציבור הרחב.
במהלך הדיון הציג עו"ד האני ואקד, שעומד בראש בית הדין לעניין שירות התעסוקה - קורונה, שבמשרד המשפטים, כי הוגשו עד היום 172 ערערים בנוגע ל-4,042 עובדים, בהיקף של כ-30 מיליון שקל.
עוד הציג ואקד כי כ-89 אחוז מהערערים הוגשו מצד מעסיקים שפספסו את המועד המקורי להגשת הבקשה לקבלת המענק - 143 ערערים נוגעים לכך. חלק ניכר מערערים אלה צפוי לקבל מענה בחקיקה שמקדמת הוועדה לעניין הארכת מועדים, במסגרתה צפויה ארכה למעסיקים שלא הספיקו להגיש את הבקשה למענקי עידוד תעסוקה עד תום המועד המקורי.