ועדת הכספים קיימה (יום א', 27.12.20) דיון במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית לעניין הצעת חוק יסוד משק המדינה, והצעת חוק יסודות התקציב. ההצעות קובעות הסדר חדש לגבי אופן ההתנהלות התקציבית של הממשלה בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב - קרי שנת תקציב המשכי. ההצעות קובעות תיקון של קבע לגבי מנגנון התקציב ההמשכי וכן קובעות הוראת שעה להסדרת התקציב ההמשכי בשנת הכספים 2021, שמטרתה לאפשר כי תקציב זה יתבסס גם על התוספות התקציביות שהוקצו לשנת 2020 - קופסות
הקורונה והגדלת בסיס התקציב.
במסגרת התוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה מעגן החוק תוספת שנתית לשנת 2021 בסכום של 52.3 מיליארד
שקל להתמודדות עם המשבר, ובתוספת העודף משנת 2020 (20.4 מיליארד) התקציב הזמין לניצול לשנת 2021 לצורך כך יעמוד על 72.7 מיליארד ש"ח.
במהלך הדיון שבו השתתף גם שר האוצר, ישראל כ"ץ, הועלו סוגיות שונות שדרשו חברי הכנסת לקדם, במרכזן הגדלת בסיס התקציב הצפוי לאחר תיקון החקיקה שהינו נמוך מתקרת ההוצאה שהייתה מאושרת אילו היה מאושר תקציב מדינה סדיר לשנת 2021. במהלך הדיון הוצע מנגנון נוסף על העידכון הצמוד לממד, לפיו בסיס התקציב יעודכן באמצעות יחסי לגידול האוכלוסייה בישראל. עוד נידונו בדיון: הגדלת תקציב התמיכות מעל 70% מהתקציב שאושר ב-2019, אי-הגבלת העודפים שיעמדו לשימוש המשרדים בתקציב המשכי לגובה של 85% (בניגוד להגבלה לסכום זה בהצ"ח הממשלתית), וכן ביצוע התחייבויות שונות שהוסכמו ולא בוצעו נוכח העדר תקציב סדור, בניהן התחייבויות למגזר הערבי.
בתום הדיון סיכמו שר האוצר ויו"ר הוועדה כי הצדדים ידברו על הסוגיות השונות, במטרה להגיע להסכמות עד לדיון מחר, במטרה לאשר את החוקים מחר.
השר כ"ץ ציין בפתח הדיון: "החוקים האלה, באים לאפשר תפקוד סביר של משרדי הממשלה ושל חוגים רבים במשק שפעילותם נגזרת מפעילות משרדי הממשלה. קל להסביר מה יקרה אם לא. ואפשר להסביר כמה חשוב שהדבר יקרה. זו מערכת בחירות רביעית ואיש לא יודע לחזות את העתיד, חשוב שתהייה מערכת שתלווה את הדברים ותאפשר למערכת לתפקד. מכיוון שאנחנו בתקופת הקורונה ולמרות הבשורות על החיסונים, אנחנו נמצאים בדברים שמושפעים, וחשוב ביותר שגם הדרך הזו שנבנתה יהיה אפשר לתת את המענקים והסיוע למובטלים, לעסקים, שגם בתקופה שלפני שבא האור, ויש עכשיו סגר שהולך להתחיל והולך להקשות משמעותית, ככל שהדבר מתמשך זה יותר קשה. יש תוכנית סיוע מאוד נרחבת, אבל זו לא אלטרנטיבה לפעילות. מאות אלפים חוזרים בסגר לחל"ת לשמחתי ולא לרחוב, אך המערכת הזו מחייבת שיהיו את האמצעים ואת זה מאפשרים החוקים. אמרתי לגבי החוק הזה וגם לגבי חוק הסיוע והמענקים הנוסף, שגם יגיע לוועדה כבר מחר, כדי לתת מענק מיוחד לעסקים לעבור את התקופה הנוכחית. החוקים האלה אינם פוליטיים, אני סומך על שיקול הדעת של חברי הכנסת מכל הסיעות, אני פתוח להערות והדברים ישקלו. אני לא חושב שאי פעם הוועדה נדרשה למה שיקרה פה ביומיים הקרובים, להעביר את הדברים עד מחר בלילה, לפני יציאת הכנסת לפגרה. לאחר מכן זה כבר ועדות הסכמות. חשוב שניתן אפשרות למתן אותו סיוע באמצעות החוקים האלה".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "האלטרנטיבה ללא החקיקה כמעט ולא תאפשר את פעילות הממשלה. החקיקה תאפשר את הפעילות הממשלתית לצד תקצוב הקורונה. אני מזכיר שעדיין אין תקציב, אלא מדובר במצב המשכי של המשך הפעילות הממשלתית, בה אנחנו נדרשים לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר אך מבלי לקבע את פעולות הממשלה לכשיהיה תקציב. המנגנון הזה יאפשר להעביר עודפים משנת 20 לשנת 21, וכן להעביר את קופסאות הקורונה לשנת 21, זה עוד 50 מיליארד שקל לסיוע למשק. התקציב מאפשר לנו פעילות המשכית שהיא הרבה יותר מרחיבה, אנחנו מוציאים החוצה את אותו קרן של החוב הממשלתי, שהייתה חלק מהחקיקה הקודמת. זה יאפשר לנו לקיים את הפעילות הממשלתית הרגילה לצד פעילות הקורונה".
יועמ"ש משרד האוצר,
אסי מסינג: "מכיוון שהיינו בתקציב המשכי גם בשנה שעברה, אנחנו מציעים הוראה קבועה, הוראת שעה ועוד הוראה קבוע כדי לתת מענה כולל לבעיה ועל-מנת שיהיה אפשר להפעיל את התקציב ההמשכי בצורה סבירה בתחילת השנה ובמהלכה. זה לא תחליף לתקציב, אישור תקציב 21 יצטרך להתבצע בהליך סדיר שיובא לכנסת. זה גם לא משהו קרוב לאותו תקציב, מדובר ביכולת של המדינה לתפקד בתקופה הקיימת, ובהשארת היכולת לממשלה הבאה ולכנסת הנכנסת לקבוע את סדרי העדיפות של שנת 2021".
יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים, הציג כי תיקוני החקיקה קובעים את הפרדת החזרי החוב מהתקציב הרגיל, הסדרת העברת העודפים וסוגיות טכניות נוספות, תיקון הצמדת המסגרת בהתאם לחוק המסגרות והסדרת מסגרת הקורונה לשנת 2021.
גרדוס: "אם היה מאושר תקציב ל-2021 סך ההוצאה המותרת שהייתה היא 426 מיליארד שקל. בתוספת תוספות הקורונה, אם לא מתקנים את החוק לממשלה יש 478 מיליארד שקל ל-2021, ללא הקורונה והחזרי חובה נשאר לנו 311 מיליארד שקל לעומת 426 מיליארד שקל אם היה עובר תקציב, הבדל של למעלה מ-100 מיליארד שקל עליו דובר. זה תת-תפקוד של הממשלה בצורה קיצונית לדעת כל אנשי המקצוע. במסגרת החוק הזה אנחנו מציעים להעלות את ההוצאה התקציבית מ-311 ל-414.5 מיליארד. זאת במסגרת מגבלת ההוצאה לשנת 2020, כולל התוספת של ממוצע המדד במנגנון החדש המוצע. בשורה התחתונה בחוק נוכחי ללא תיקון התקציב ל-2021 יעמוד על 311 מיליארד, בתיקון מוצע הוא יעמוד 414.5 מיליארד מול 426 מיליארד מגבלת הוצאה אילו היה תקציב מאושר ל-2021, התכנסות של 14.7 מיליארד שקל".
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, מתח ביקורת על החסרת כ-15 מיליארד שקל לעומת מגבלת ההוצאה לשנת 2021, בדגש על המחסור לארגונים החברתיים השונים, שמתוקצבים באמצעות תקציבי תמיכות: אני לא אסכים להביא חוק שיוציא חצי מהמדינה. האם ניתן להגדיל את התקציב ל-430 מיליארד והאם ניתן להכניס את התמיכות בתוך החוק? התפקיד שלי לשנות את החוקים. אני לא אחראי למצב הזה, יש פה מוסדות, ארגונים, שעוברים קורונה כבר כמעט שנה ונמצאים במצב בלתי אפשרי. הממשלה לא מתכנסת, לא ועדת שרים. רק אנחנו מתכנסים. אני לא יכול לומר שאני מבקש לשנות חוק קבוע? שיעשו הוראת שעה. איך מישהו מצפה ממני שנאשר בגלל האחריות שלנו למדינה, שאנשים ירעבו ללחם?!".
גרדוס: "אין סדר עדיפות בתקציב המשכי, 430 מיליארד שקל הם צרכים, מתוכם יש חוסר כאשר יש רק 414.5".
מאיר לוין, משנה ליועמ"ש כלכלי: "השנה הייתה שנה יוצאת דופן בשני היבטים. מוצעת לכם הצעה לתיקון קבע ארוך טווח, במסגרתה יש לשמור על 2 היבטים: ריסון במסגרת ההוצאה ולגבי סוג ההוצאה. אם יאפשרו את מלוא תקרת ההוצאה אז לא יהיה מקום לממשלה לקבוע סדרי הוצאה, אנחנו מדברים על למעלה מ-97 אחוז ממלוא ההוצאה של השנה הבאה. אנחנו לא רחוקים מתקרת ההוצאה, ומדובר בממשלת מעבר ובכנסת שהתפזרה".
ח"כ
מיקי לוי: "אני לא רוצה הגדלה בתקופת בחירות, תבוא הממשלה בעוד כמה חודשים ותקבע את סדרי העדיפות".
גפני הציע כי לצד עידכון התקציב ההמשכי עם שקלול של שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ב-3 השנים האחרונות בממוצע, כפי שנקבע בתיקון המוצע, יחול גם עידכון הכולל את שיעור הגידול באוכלוסייה. מה שיביא להגדלת התקציב הצפוי לשנת 2021 במסגרת תקציב המשכי, ולהקטנת הפערים לעומת מגבלת התקציב לשנת 2021 אילו היה מאושר תקציב סדור.
שר האוצר: "אפשר לדון במדדים, אנחנו מחויבים לדון בכל דבר שהייתה התחייבות. הועלו 2 שאלות: האם אפשר לכלול את הגידול הטבעי, והשנייה לגבי הנושא התמיכות, יש בבסיס התקציב תקציב לכך לפי אומדנים של 70 אחוז, היו מקרים שהעלו את זה להרבה יותר. איפה הנקודה שניתן לדבר עליה. צריך להתכנס במסגרות ולתת אפשרות שלא נישאר בלי שקל. צריך להגיע להסכמות. גם אם ניתנו הבטחות מנציגי האוצר, אני מבקש לעמוד עליהן".
ח"כ
בצלאל סמוטריץ': "עו"ד לוין אמר בדיון הקודם שהמנגנון נועד שלא לעצור לגמרי את הממשלה אבל שהתקציב לא יהיה נוח מדי. זה לא חל במצב בו אנחנו נמצאים עכשיו, בו אין ממשלה, ואין אינטרס לממשלה כל שהיא לא להעביר תקציב. זה לא שאנחנו לא מאפשרים לממשלה להתקיים ללא העברת תקציב, כי אין ממשלה. השאלה עכשיו מה עושים כדי שכמה שיותר מאזרחי ישראל לא יפגעו. כל מה שביקשנו הוא שמה שהיה הוא שיהיה. אני לא מבין מצב שבנוהל חשכ"ל שכר עובדי ציבור משולם במאה אחוז ותמיכות ב-70 אחוז, אני לא רואה הבדל בין שכר שלי לשכר של עובד עמותה, כאשר המדינה החליטה להוציא את עבודתה לביצוע של אותה עמותה בשירות מיקור חוץ. אני מבקש שנתקרב למגבלת ההוצאה, כאשר אנחנו לא משנים שום דבר מסדרי העדיפות. מה שהיה ב-19 ועבר ל-20, יהיה ב-21, כולל בתמיכות".
ח"כ מיקי לוי: "אני מסכים שעידכון יעשה על-פי החוק - טייס אוטומטי, אתם לא יכולים לקפוץ מעל הפופיק. לעידכון מנגנון הגידול אני מסכים, מעבר לזה לא מסכים".
במהלך הדיון, עלה גם ויכוח בין חברי כנסת לאנשי המקצוע האם כספים קואליציוניים שתוקצבו אמורים להיות מתוקצבים בעת תקציב המשכי. עוד עלתה בקשה כי ועדת הכספים תקבל לידיה תוכנית מפורטת לעניין השימושים העתידים הצפויים במסגרת תקציב 2021, בדומה לנעשה בתוספות התקציביות לשנת 2020, זאת על-מנת לאפשר פיקוח של הוועדה.
ח"כ
אחמד טיבי: "אם נושא המוכר הלא רשמי לא ייפתר, שום דבר לא יעבור. למגזר הערבי יש מספר דרישות שחייבות לעבור".
ח"כ מטאנס שחאדה: "ללא תמיכה ברשויות המקומיות במגזר לא ניתן ידנו לחוק הזה".
ח"כ גפני: "השר אומר שהדבר הראשון שהשר אמר שאם היו הבטחות שלא קיומו, הוא יטפל בזה כעת. יש הבטחות שניתנו לי על הציבור הערבי, אני מבקש את הטיפול של שר האוצר לעניין הזה".
השר כ"ץ: אני רואה 3 דברים עיקריים: התקציב ההמשכי בא לאפשר את הפעילות עם ההתאמות, הקורונה ושאר הדברים. לגבי הגידול הטבעי יש כאן הסכמה, ואפשר להגיע לזה. הדיון לגבי התמיכות הוא בין 70 אחוז ל-100 אחוז, עם מנעד של משך התקופה. הייתי רוצה לראות הסכמות. הערות שהועלו כאן - המוכש"ר, שדברים שסוכמו ולא בוצעו. יש לוודא את הביצוע של הדבר הזה, נעמוד בהבטחות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש פה חילוקי דעות, האם ניתן לאשר את התקציב כמו שהיה. יהיו אנשים שירעבו ללחם אם לא יקבלו את מה שקיבלו קודם. המסגרת אינה מסגרת מספקת, אבקש להכין את הנוסח כדי להצביע עליו מחר, והנוסח יהיה שהגידול יהיה לפי הגידול הטבעי. לעניין התמיכות - מדובר על אנשים חיים ופעילים, למשל בתי ספר, מה רוצים שלא ישלמו שכר למורים? אני שמח על הדברים שהשר אמר, שצריך להגיע לפשרה, עד מחר אני רוצה שתגיעו עם נוסח מוסכם ושנוכל להצביע".
מאוחר יותר, אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית כי השכר הממוצע לשנת 2021 לפי חוק הביטוח הלאומי יהיה זהה לזה שעודכן בחודש ינואר 2020, במסגרת הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020 - ניתוח כלכלי.
המוסד לביטוח לאומי מפרסם מדי שנה בחודש ינואר עידכון לשכר הממוצע כהגדרתו בחוק. החוק מגדיר את אופן חישוב "השכר הממוצע" אשר משמש בסיס לחישובים ולעידכונים שונים.
נוכח משבר הקורונה וצמצום פעילות המשק פוטרו והוצאו לחופשה ללא תשלום מאות אלפי עובדים, רובם בעלי שכר נמוך יחסית. עקב כך בשנת 2020 עלה השכר הממוצע במשק בצורה משמעותית ולא טבעית, שכן בחישוב השכר הממוצע לא נכללו מאות אלפי עובדים בעלי שכר נמוך יחסית שלא עבדו באותה תקופה.
כך, ככל שהשכר לפי החוק יעודכן בינואר 2021, הרי ששיעור העידכונים השונים יהיה גבוה משמעותית מהממוצע בשנים האחרונות.
נוכח כך אישרה ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית כפוף לרביזיה, כי בשנת 2021 השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי יהיה זהה לזה שעודכן לאחרונה בחודש ינואר 2020.