הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ב', 4.1.21) דיון לציון יום השפה העברית בכותרת "שפה ככלי לשינוי תודעה חברתית", שחשף פערים תרבותיים עמוקים בכל הקשור ליחס לשפה הרב-מגדרית.
ממציאת השפה, מיכל שומר, שיצרה גופן רב מגדרית, אמרה כי לשפה שהמציאה יש שתי מטרות מרכזיות - יצירת מרחב חדש בשפה לזהויות לזהויות א-בינאריות ("עיצבתי אותיות נוספות לשפה העברית שמאפשרות קריאה וכתיבה רב מגדריות. על בסיס הא"ב העברי פיתחתי אותיות חדשות. אנחנו יודעות שממחקרים יש לשפה השפעה על התודעה שלנו") והנכחת הנשים בשיח העברי.
ראש המועצה האזורית גזר,
רותם ידלין, אמרה כי "היום האקדמיה ללשון עברית מאשרת לקרוא לי ראשת מועצה או ראש מועצה. זה נתון לבחירה שלנו ואני העדפתי דווקא את המושג ראשת מועצה מתוך כבוד למקורות ללשון העברית. בעברית הרב מגדרית של מיכל ראיתי את ההנכחה של הנשים בשפה העברית באופן גרפי, מכבד. בהרבה רשויות מקומיות השלט נמצא במבואות הכניסה שלהן והנה גם בכנסת ישראל וזה כל הסיפור. לעברית רב מגדרית יתרגלו כמו שהתרגלו לשגרירה, שרה וראשת. רק מי שלא שולט ברזי ההיסטוריה היהודית ורזי השפה יכול לפחד משלט כניסה חזותי או מעיצוב גרפי של השפה העברית ואני חוששת שאולי הוא לא מהשלט אלה מהנוכחות של נשים במרחב הציבורי".
נעמה סלע מפורום הארגונים בישראל להגנה על המשפחה הביעה התנגדות לשפה החדשה: "אני רוצה לומר לחברותי ממציאות השפה החדשה שאני מוטרדת מאוד. הפרסומים משבשים את העברית גורמים להיות לה בלתי מובנת ומלאת טעויות. כשפנינו לברר את העניין הזה גילינו שיש כאן אג'נדה שחושבת שהאישה מדוכאת באמצעות השפה. הסתבר לנו שהציבור מסתייג בצורה משמעותית ביותר מהשיטה הזאת". יו"ר הוועדה: "מי עשה את המחקר?", סלע השיבה: "זה לא מחקר". ח"כ פורר: "אז איך את אומרת ציבור?". סלע השיבה שבקרב הקבוצות שבהן הופץ הנושא הדבר גורם לאנטגוניזם בציבור. "האג'נדות הרדיקליות הללו מעוניינות להשתלט, והציבור אינו מעוניין שיכתיבו לו איך לדבר ואיך לכתוב ולקרוא. השיטה הזאת מאיימת על הציבור".
עדי כהן מ"יוזמה אזרחית" אמרה: "יש שינויים בשפה אבל הם שינויים טבעיים, איטיים ודינמיים. פה יש החדרת אג׳נדות באופן בוטה מאוד. אלו אג׳נדות שלא כל הציבור עומד מאחוריהן. להסתכל על יהדות כמרחב שרק מדיר נשים - זו לא היהדות שאני חיה. היהדות היא מרחב אדיר לנשים וליצירה נשית.
"בשפה הא-מגדרית אין גברים ואין נשים. רוב הציבור מוצא את עצמו באחת משתי התבניות האלה והוא שמח בזה. הדחיפה של האג׳נדות האלה לתוך משרד החינוך, והבקשה מהאקדמיה ללשון לאשר את השינויים האלה, פוגעת בי ובעוד אנשים שחושבים כמוני. השפה באה להעביר רעיונות ומהויות. הנקודה באמצע המילה הופכת את השפה העברית היפה לכלי ניגוח לפי אג׳נדות מתחלפות".
יעל סיני משדולת הנשים הסתייגה: "קולות ההתנגדות ימשיכו לדבר ולטעון שיש אג'נדה מסתורית של ארגונים שמנסים לפעול מאחורי הקלעים, אבל מה שיש בפועל אלו נשים ונערות שרוצות לראות עצמן בכתוב. הן ימשיכו לדרוש כתיבה שתתייחס אליהן וזה מגיע מהשטח ומאנשים וזה יותר חזק מכולנו כי הנשים כיום רוצות לראות עצמן בסרטים כמנהיגות ולמזלי לא נראה שזה הולך אחורה".
ח"כ
הילה שי וזאן (כחול לבן): "שפה מבנה מציאות משום שהסטראוטיפים המגדריים הם אלה שמחלחלים לשפה והדוגמה היותר נפוצה היא רופאים ואחיות. בכל עולם הרפואה יש את היום החגיגי שנקרא יום הרופא ורופא בתפקיד זה השלט שמותר להם לשים על הרכב וכאשר מדברים על אחות מדברים על אחות מטפלת. הסתכלתי בקבוצות ברשתות החברתיות ויש פרסום לקוביות בנייה ויש חוואי ושוטר ולוחם ואסטרונאוט ונסיכה. זה מעבר לסמנטיקה ושפה יוצרת מציאות וזה התפקיד שלנו לדאוג לדברים האלה ולשים את הדברים על השולחן ולפתוח כמה שיותר דלתות עבור אותן נשים והשפה היא בהחלט הדרך".
היו"ר
עודד פורר סיכם את הדיון ואמר שהמקום של האישה נוכח: "דווקא בעת הזו יש לשפה חשיבות עצומה במתן המקום לכלל החברה להיות חלק. שפה מקדמת אג'נדה. אם ברשות מסוימת מחליטים למחוק נשים משמות רחובות זה קידום אג'נדה. אם בעיתונות מסוימת לא יכול להופיע שם אישה וזה יהיה בשמות בדויים זה בדיוק המקום שבו מנסים להעלים דברים מהמרחב הציבורי. השימוש בשפה במרחב הציבורי הוא מנצח. מי שמייצר את ההתקדמות של השפה הוא העם והוא יקבע".