ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 1.2.21) את הארכת איסור הכניסה לישראל של כלי טיס זרים בשבוע נוסף, ואת ההגבלות הכלליות על ענף התעופה עד ה-28 בפברואר 2021. תקנות הגבלת הפעלת שדות תעופה וטיסות, העוסקות בהגבלות הכלליות שהוטלו על הענף בתקופת הקורונה, בהן החובה לבצע מדידת חום לפני הכניסה לשדה התעופה והאיסור לעלות למטוס ללא מסיכה ועוד, הוארכו בהתאם להחלטת הממשלה עד 28 בפברואר 2021. בעוד שהסגר על נתב"ג הוארך, כאמור, עד 7 בפברואר 2021.
לפי התקנות שאושרו תיאסר הכניסה לישראל של כלי טיס זר, למעט מספר חריגים מצומצמים ובהם: טיסות מטען, טיסות פינוי רפואי, טיסות כיבוי אש, טיסות החוצות את המרחב האווירי של ישראל מבלי לנחות בה, טיסות הנדרשות לניהול תקין של יחסי החוץ של ישראל – לפי אישור מנכ"ל משרד החוץ, טיסות תחזוקה וטיסות שמובילות ספורטאים מקצועיים או מלוויהם לצורך השתתפות בתחרות או מפעל בינלאומי – באישור מנכ"ל משרד התרבות והספורט.
בפתח הדיון סיפר היו"ר
יעקב מרגי על פנייה של ח"כ יצחק פינדרוס, על כך שמטוס זר לא הורשה להיכנס לישראל למרות שעליו הייתה גופת ילד קטן שהיה צריך להגיע לקבורה בישראל. "עברנו ויה דולורוזה ולא הצלחנו לאפשר את נחיתת הגופה בישראל, איפה הגמישות וההיגיון", שאל מרגי. פינדרוס הוסיף: "הרגשתי שאני אשם כי אישרתי את התקנות. אם כלי הטיס היה רשום בישראל הוא יכול היה לנחות פה, אבל במקרה הזה הציעו לו לנחות ברבת עמון ולהגיע לישראל ברכב. מה ההבדל במקרה הזה בין כלי טיס זר לישראלי?".
נציגת משרד הבריאות, עו"ד טל פוקס, התייחסה לוועדת החריגים למבקשים להיכנס לישראל, ואמרה כי שר האנרגיה, ח"כ
יובל שטייניץ, יעמוד בראשה. עם זאת, היא הבהירה כי הוועדה נותנת אישורים חריגים לאנשים, ולא לכלי טיס. עוד היא הסבירה כי התקנות שחלות על הנוסעים עצמם מאושרות בוועדת החוקה, שדנה היא בחריגים, בעוד תקנות העוסקות בכלי הטיס נדונות בוועדת הכלכלה. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר כי הבעיה היא שמשתמשים במנגנון משפטי שלא קשור לחוק הקורונה, אלא נשען על חוק שירותי תעופה.
היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית (רת"א), עו"ד רננה שחר, אמרה כי ההנחיה הממשלתית היא לצמצם את התנועה האווירית מישראל ואליה למינימום. היו"ר מרגי ביקש לייצר, להבא, מנגנון שיאפשר גם שיקול דעת להחרגת כלי טיס. עוד ביקש מרגי לדעת האם טיסות מטען יוצאות יכולות להוציא נוסעים, ועו"ד שחר השיבה: "המגמה היא לא לאפשר את זה".
כמו-כן עלתה השאלה האם כלי טיס זר שאמור להחזיר מישראל ספורטאים יוכל להיכנס אליה בלעדיהם. עו"ד פוקס ציינה כי אין בעיה אם המטוס מביא אותם, ממתין בישראל ומחזיר אותם. לדבריה, "לא חשבנו על מקרה של מטוס שצריך לחזור לאסוף כי משרד הספורט לא העלה את זה". סגן ראש מינהל ספורט במשרד התרבות והספורט, דודו מלכא, אמר כי בעוד כשבועיים יתקיים בישראל גראנד סלאם בג'ודו, אליו יגיעו 600 ספורטאים ועוד 200 מלווים למשך שבוע, והוסיף כי צריך לתקן את התקנות. היו"ר אמר לו לפנות בעניין בדחיפות למשרד הבריאות, כדי שהדבר יתוקן עד אז.
פינדרוס אמר כי הוא מתקשה להצביע בעד התקנות כשהוא לא יודע כיצד יתמודדו עם חריגים. לדבריו, "את יחסי החוץ של ישראל אפשר לעשות בזום, יש לי רשימה של עוד 11 חריגים שחשובים לא פחות מספורט". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין אמרה כי אין היגיון בתקנות וכי הן לא נותנות מענה כולל לבעיות שנוצרות. לדבריה, "אי אפשר לעשות הפרדה בין מטוסים לבני אדם. כשעושים משהו צריך לעשות אותו שלם".
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר כי החברה לא ביקשה שום תוספת תשלום על הפעלת הטיסות לפרנקפורט וחזרה. הוא הוסיף כי הוא מבין שיש הנחיה לצמצם נכנסים, אך לא ברור מדוע לא לאפשר לישראלים שרוצים לא לחזור, כמו להמשיך לימודים למשל, לעשות זאת גם בחברות זרות. הוא הוסיף כי החברה מוכנה לבצע שתיים ואפילו שלוש טיסות ביום ליוצאים, תחת הגבלת תנועת הנכנסים. יו"ר איגוד הטייסים, מידן בר, הוסיף כי אין סיבה להגביל את התדירות וגם את היעד לפרנקפורט, ואפשר לאפשר יציאה ליעדים נוספים.
עו"ד שחר התייחסה לטענות ואמרה כי בראיית הממשלה הטיסה היומית נועדה לתת מענה לאנשים שיש להם צורך דחוף לצאת ולהיכנס לישראל. באשר יציאה אמרה כי החשש הוא מפני אנשים שיצאו מישראל ויחזרו, על-רקע התפשטות המוטציות של נגיף הקורונה. עו"ד פוקס התייחסה להגעת גופת הילד, ואמרה כי ניתן היה להגדיר זאת כטיסת מטען. מרגי אף ביקש לבחון העלאת מספר הטיסות היומיות לשתיים.
בתום הדיון אושרו התקנות ברוב של 3 תומכים מול שני מתנגדים. היו"ר מרגי, ח"כ מטי יוגב וח"כ
קרן ברק הצביעו בעד, בעוד שח"כ ח'טיב יאסין וח"כ פינדרוס התנגדו. ח"כ פינדרוס וח"כ
אחמד טיבי ביקשו דיון מחדש, אולם בקשתם נדחתה.