שר החינוך
גדעון סער הכריז על שנת הלימודים הבאה במערכת החינוך כשנת השפה העברית. באמת, הגיע הזמן להחזיר את העטרה לשפתנו הלאומית, שהולכת ומאבדת את בכירותה במדינתנו.
הגענו למצב, שלדור היותר מבוגר, שגדל בארץ על ברכי השפה העברית המדוברת והכתובה, קשה לעיתים קרובות לעקוב ולהבין את שפתו של הנוער. שילוב מילים לועזיות, החלפת זכר בנקבה, שיבושי מילים וטעויות כתיב הם תופעה נפוצה בקרב הנוער, אולם אינה נחלתו של הנוער בלבד ואנחנו נתקלים בה לעיתים קרובות גם בתקשורת הכתובה ובמדיה.
התופעה היותר קשה, לדעתי, היא השמות הלועזיים של החברות, העסקים, המסעדות ובתי הקפה, כשגם השילוט שלהם, ה"מפאר" את רחובות הערים, מרכזי המסחר והקניונים, חלקו הגדול בשפה האנגלית בלבד, גם כשהשמות עבריים.
אין צורך להדגיש, שהשפה העברית היא השפה הרשמית במדינתנו ושישראל היא "שמורת טבע" עולמית לעברית.
נכון, שישנה האקדמיה ללשון וארגונים ומוסדות, שעוסקים בהנחלת ובשימור השפה. אין זה מספיק משום העובדה, שמעמדה של העברית בכל זאת הולך ומידרדר והיא נעלמת אט-אט מהשטח.
אני קורא להקמת תנועה ציבורית רחבה של "שומרי השפה העברית", שתילחם ותגן על מעמדה של השפה. לתנועה יצטרפו כל מי שהנושא חשוב ויקר לליבם.
בינתיים, ולפני כל התארגנות, אם תהיה, אני פונה ומציע לאזרחי המדינה למחות ואף להחרים עסקים שנושאים שמות לועזיים. במיוחד כאלה שבפרסומותיהם ובשילוט שלהם נעדרת בכלל השפה העברית.
אינני תמים לחשוב, שאפשר להחרים בקלות עסקים כמו אורנג', הוט, יס, שקם אלקטריק, מ'קדונלדס, קופי שופ ועוד ועוד, אולם לחץ ציבורי והעדפה של מתחרים "עבריים", אני מאמין, שיביאו את השינוי בטווח הארוך.