"אטלנטה"
בהיסטוריה, כמו בהיסטוריה, הכל ספקולציות.
אתה, כהיסטוריון, ודאי יודע, או תוכל לברר, היכן חסר הנשק שפוצץ ב"אלטלנה" ותוכל לשער כמה חיילים ואזרחים נהרגו בגלל מחסור בנשק שהיה על ה"אלטלנה". כידוע לך (או לא), היו כנראה יותר משתי אפשרויות בסיפור העצוב של "אלטלנה" ואף אחד וגם לא אתה, עם כל תואריך המכובדים, לא פרס מעולם את מרחב האפשרויות האחרות בין ויתור לפיצוץ. אף אחד מחבריך, כולל אותך, לא העלה השערה על אפשרויות אחרות וכך אתה מוחק עצמך מרשימת האינטליגנטים (בעלי היכולת להטיל ספק). אצלך הכל ברור בדרך למטרה ואתה משתמש בכל הקלישאות האפשריות.
מקור הסמכות
שמעתי פעם סיפור נחמד שקרה בבית ספר דתי בקריות. בתחילת השנה הייתה מסיבה בבית הספר ואת החוגגים קיבל פלקט גדול עליו כתוב: "צאתכם לשלום". אחרי הטקס ניגש אחד ההורים למנהל ואמר: "לא התבלבלת? לא היה צריך להיות כתוב "בואכם לשלום"? לא, הסביר המנהל, זוהי הצהרת כוונות. אנו מחנכים בשיטת "שגר ושכח", הידועה יותר בכינוי "עוף גוזל": עושים את המרב כדי לחנך ובזה הסתיים תפקידנו. אנו לא עוקבים אחרי תלמיד שסיים, אם עזר לזקנה לעבור את הכביש, עשה מעשי צדקה או לחילופין עבר עבירות.
בחינוך, בניגוד להשכלה, הטקסטים פחות חשובים ויותר חשובה הדוגמה האישית. כשאתה מגדל את ילדיך בבית אין בפינת אוכל לוח עליו אתה מרצה יום אחד על כבוד לזולת, יום אחד על צדק ויום אחד על אהבת משפחה. הילדים רואים איך אתה מתנהג עם בת זוגך, איתם, עם חבריך ועם שונאיך ומגבשים תפיסת עולם או "מתחנכים". במפגש טעון בחיספין, בפאנל שבו ישב
אליקים העצני, שאל אליקים את מפוני גוש קטיף מנצר חזני למה לא התנגדו ואמר שאפילו לחתול יש טריטוריה עליה הוא נלחם, והם אפילו לא הגיעו לרמה של חתול. בעיניים דומעות השיבה לו מגורשת מנצר חזני, שבבני עקיבא הם למדו (חונכו) לאהוב יהודים ולא לשנוא אותם ולכן לא יכלו להתנגד ולהרביץ לחיילי צה"ל. זהו חינוך ועל-סמך חינוך זה הם גורשו מגוש קטיף.
דוגמה נוספת לחינוך הדתי-ציוני היא העובדה שאף אחד מבוגרי ישיבות ההסדר - וחלקם הגיעו די גבוה בצבא - לא החזיר את הדרגות והתפטר מהצבא בנימוק שפעולת הגירוש סותרת את הקוד האתי של צה"ל, לא בגלל שהוא מגרש את משפחתו אלא בגלל שזה סותר את המוסר של הצבא כפי שבא לידי ביטוי בקוד האתי של צה"ל, כפי שהכניס איש השמאל הקיצוני אסא כשר. הסתכלת פעם בקוד האתי של הצבא לפני שאתה אומר "מותר לה" (לממשלה, להשתמש בצבא לפינוי אזרחים)? שוב לא נראה שהפעלת פה אינטליגנציה (יכולת להטיל ספק).
אולי היית חולה כשדיברו על דמוקרטיה? או שלמדת על דמוקרטיה באוניברסיטת איסלמבאד? דמוקרטיה משתמשת לפעילויות אזרחיות במשטרה ולהגנת המדינה בצבא. יש הבדל ברור! ב"דמוקרטיות" מסוג מצרים, פקיסטן, אירן, קוריאה הצפונית, סין ועוד הצבא מפנה אזרחים. בדמוקרטיות מערביות לא! ואם אתה פרופסור מלומד חושב שכן, תן דוגמאות מפורטות (ממילא המשכורת "דופקת").
סירוב פקודה
לפני הרבה שנים, בשנת 1938 ליתר דיוק, צ'מברלין היה צריך לבוא פעם שנייה לגרמניה לדון עם הר היטלר, בנושא "החזרת הסודטים לגרמניה". לפני בואו זימן היטלר את רמטכ"ל הוורמכט לודביק פון באק ואמר לו שיכין את הצבא למתקפה על צ’כוסלובקיה, כיוון שבמידה שהשיחה עם צ'מברלין "תיתקע" גרמניה תצא מיד למלחמה. באק שם את המפתחות על השולחן והתפטר מיד. הוא הסביר שאינו יכול להיות שותף לכישלון ידוע מראש, כיוון שלצ’כוסלובקיה יש צבא גדול מהוורמכט והיא קשורה בחוזה הגנה עם צרפת, שגם לה צבא גדול מהוורמכט ופלישה לצ’כוסלובקיה תגרום למלחמה בשתי חזיתות נגד צבא גדול פי שניים!
באק התפטר כשהיטלר היה הפיהרר ולקח בכך סיכון חיים אמיתי, אך המוסר הצבאי (הוא הסכים עם כל צעדי הנאצים ועם כיבוש העולם אך במקום ובזמן) שלו אמר "לא" והכתיב את צעדיו, תוך סיכון חייו.
בשלטונו של אריאל שרון, בוגי יעלון, דן חלוץ, דן הראל ונמוכים מהם בדרגה (מאלוף עד סא"ל), כל הקשת בין בוגרי ישיבות ההסדר לאפיקורסים גמורים, ללא יוצא מן הכלל, לא העלו כלל בדעתם לסרב לקחת חלק בתכנון ובביצוע של גירוש יהודים, לא על-רקע פוליטי! אלא על-רקע ערכי - ערכי הצבא המגולמים בקוד האתי של צה"ל. אתה, כהיסטוריון וכבעל ידיעה בקריאה, היית הראשון שצריך לעמוד על כך, ושוב הגענו לאינטליגנציה, שחלק ממנה היא היכולת להטיל ספק, שאצלך לא קיים.