ועדת החוקה אישרה (יום ד', 4.8.21) את תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרין הדין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2021. לשם הגשת מסמכים לרשות הפטנטים נדרשת כיום הזדהות באמצעות תעודה אלקטרונית (כרטיס חכם), שלהנפקתה עלויות של בין 150 ל-200 שקל עבור תעודה חדשה התקפה לחמש שנים, וכ-100 שקל לחידושה. בהתאם להחלטת הממשלה שנועדה להנגיש שירותים ממשלתיים, הוחלט להקל על ההזדהות ולאפשר הזדהות אלקטרונית בטוחה.
לפי התיקון, ניתן יהיה להגיש באופן מקוון את כלל המסמכים הדורשים הזדהות אלקטרונית באמצעות מערכת הזדהות ברמת וודאות גבוהה, שמשמעותה הזדהות באמצעות שני גורמי אימות לפחות. התיקון קובע את הסטנדרט להזדהות, כאשר להצעת הוועדה, הסמכות לקביעת אמצעי הזיהוי הספציפי שייחשב ככזה המקיים את הדרישה ל"רמת ודאות גבוהה" תופקד בידי שר המשפטים. התקנות ייכנסו לתוקפן חודש מיום פרסומן.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר כי "אחת השאלות החשובות היא שאלת המדרג הנורמטיבי. ככל שהדבר הופך להיות יותר דומיננטי בחיינו ובמפגש עם הממשל, וכשקיימת תקינה בינלאומית, אני חש לא בנוח שהתיקון נעשה מכוח מסמך מדיניות פנימי של הממשלה ולא בהגדרות של מדרג נורמטיבי יותר גבוה. ההגדרות של הזדהות נדרשת מחייבו הסדר ראשוני יותר בסיסי המסמיך את הממשלה לבצע. הנושא מחייב בחינה יותר רחבה גם בהיבט הנורמטיבי. מה שאת מתארת היא יצירת רשות ממשלתית, פעילות של רשות שעוסקת בפרטיו של אזרח ובזהותו, אי-אפשר להשאיר אותו במאגרי מידע ושמירה על פרטיות. חייבת להיות הסדרה ברמה של חקיקה ראשית ולכל הפחות תחיקה. עצם הסמכות להורות לאזרחי להזדהות בצורה כלשהי מחייבת הסדרה. נקיים דיון רוחב בנושא ההסדרה של מדיניות הדיגיטציה. חייבת להיות פה האחדה. הקורונה מאוד מאיצה את הנושא, ובלי הסדרה נורמטיבית קשה יהיה להתקדם".
לסקי: ההזדהות האלקטרונית הופרטה?
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "חשוב להבין אם מי שמנפיק את ההזדהות הוא גוף פרטי, ואז המשמעות היא שההזדהות האלקטרונית הופרטה? לגבי שני אמצעי זיהוי, נכתב שזה יכול להיות גם ברמה של כרטיס אשראי ואני לא בטוחה שניתן לסמוך על כך. בנוסף, אין שום פירוט לגבי השמירה על המידע. מאגרי מידע בישראל יכולים להיפרץ בקלות וכאן ניתנים פרטים כפולים, ת.ז וכרטיס אשראי ולא ברור איך המידע יישמר ויפוקח. אני נגד שלמדינה יהיה רישום של פרטי כרטיסי האשראי של האנשים".
עומר מהייעוץ המשפטי לוועדת החוקה: "התקנות מסדירות את הגשת הפטנט ומסמכים נוספים לו. התיקון עוסק בדרך ההזדהות של אדם הרוצה להגיש פטנט או מסמך. הדרך הנהוגה כיום היא דרך כרטיס חכם, למעט מספר מסמכים שעבורם נדרש רק שם וסיסמה. התיקון מפחית את רמת ההזדהות הנדרשת, שתהיה בוודאות גבוהה אך פחות מתעודה אלקטרונית. התיקון נועד להנגיש את השירותים הממשלתיים. השינוי לא מרקחי לכת, אך יש לקבל תשובה לכך שמדובר בתחום רגיש ויש לוודא שרמת ההזדהות מתאימה לרמת הסודיות הנדרשת כאשר אנשים מפקידים את פרויקט חייהם. כמו-כן, לא ברור מה אומרת הקביעה של 'ודאות גבוהה' ויש בה הסרה של סמכותו של השר והעברתה לרשות הפטנטים".
עו"ד איילת פלדמן מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אנחנו רוצים להתאים את מה שקבוע בתקנות למדיניות הממשלתית והנוסח שהצענו הוא ניטרלי וכללי בגלל המציאות הטכנולוגית המשתנה. אנחנו רוצים לקבוע סטנדרט הזדהות גבוה של רמה 4-3. הצעת הייעוץ המשפטי מקובלת עלינו כך שנקבע סטנדרט הזדהות ברמה גבוהה. יום התחילה יהיה חודש מיום הפרסום. למבקשים פרטיים תינתן הבחירה בין להגיש בקשות בנייר או באופן מקוון".
נוסח ניטרלי
עו"ד רעות אופק ממשרד המשפטים: "המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה אומצה לפני מספר שנים בהחלטת ממשלה. המדיניות נועדה לשקף לציבור איך הממשלה קובעת את רמות ההזדהות. הרוב המוחלט של תקני ההזדהות מעוגן בנהלים ולא בתקנות או חקיקה של הרשות. הממשלה רצתה להאחיד את אופני ההזדהות על-פי תקינה בינלאומית מקובלת המחלקת את מגוון השירותים לארבע רמות. יש שלוש דרכים לאימות- משהו שיש לך (כרטיס חכם), משהו שאתה יודע (סיסמה) ומשהו שאתה (זיהוי ביומטרי). אנחנו מבקשים להגיע לרמה השלישית שהיא חזקה, המדברת על שני פרטי אימות. רמה 3 היא להנפיק זיהוי גם על בסיס שני פרטי אימות ולאו-דווקא בסיס התייצבות פיזית להרכשה". עוד אמרה כי "הממשלה עוברת יותר ויותר לזירה הדיגיטלית ומתבצע מהלך מסודר להעביר כל אירוע חיים כמו לידה או פטירה למרחב הדיגיטלי, כשהזדהות הוא אחד הרכיבים של זה".
היא ציינה כי "מערכת ההזדהות מפותחת ע"י רשות התקשוב הממשלתית, בשנים האחרונות היא פותחה ע"י מיטב המומחים, ומונחית ע"י גופי הממשלה העוסקים בפרטיות, סייבר והעברת מידע. רבים מגורמי המקצוע מפקחים על פיתוח המערכת. כיום יש כבר כמה מיליונים של תושבים הרשומים במערכת ההזדהות ויכולים לקבל שירותים שונים. נעשית עכשיו בחינה להרחבת השימוש במערכת במרכזית לרשויות מקומיות וגופים הנותנים שירותים ציבוריים שאינם ממשלה. המערכת משתמשת בשני פרטי אימות שאפשר להזדהות באמצעותם כמו דרכון ותעודת זהות. אפשר גם להוסיף כרטיס אשראי, המשמשים לצורך מאוד נקודתי של אימות זהות, בעסקה סכום אפס".
תמכו בתקנות: יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) וח"כ גבי לסקי (מרצ).