מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה (יום ב', 4.10.21) דחייה של ארבע שנים בקיצור משך שירות החובה הצבאי. 14 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 9 חברי כנסת שהתנגדו לה. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת הכנסת.
בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי החל מ-1.7.2020 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. מוצע לדחות את מועד קיצור השירות ל-1.7.2024, וכן לקבוע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.2020 ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בשנת 2019 נערכה בחינה מחודשת ועדכנית לגבי ההשלכות של קיצור השירות הצפוי ל־30 חודשים. זאת, בין השאר, בהתחשבות בלקחים מיישום קיצור השירות ל־32 חודשים. מהבחינה שנערכה עלה כי הקיצור הקודם של השירות, שכבר מיושם, הביא לירידה במצבת הלוחמים וכתוצאה מכך במסגרות לוחמות נוצר מחסור בכוח אדם, דבר שהשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס.
כמו כן נמצא כי יש חוסר איזון בהיקף כוח האדם בצה"ל במקצועות מסוימים ובייחוד בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, המערך הטכנולוגי ומקצועות חיוניים נוספים. נוסף על כך בעקבות המציאות הביטחונית הדינמית והשינויים בפני המערכה, חלים שינויים בצורכי צה"ל בכוח אדם כדי לעמוד בכלל משימותיו, בין השאר בהתחשב במשך זמן ההכשרות בצה"ל.
ח"כ
יואב גלנט (הליכוד) הביע שביעות רצון מדחיית קיצור השירות הצבאי. "חיילים בצה"ל משרתים 36 חודש בממוצע יש להם 24 חודשים כשנתיים שהם אפקטיביות כלומר שנה אחת בממוצע הולכת להכשרות ועוד שנתיים לשירות אפקטיבי. כאשר אתה מוריד מזה ל-30 חודש קרי מוריד חצי שנה המשמעות של העניין הזה היא שלמעשה אתה מקצר ברמת השירות האפקטיבי סדר גודל של קיצוץ של 25% על סד"כ האפקטיבי של צה"ל. אני חושב עדיין שזה מחיר כבד ולכן המשחק הזה היה משחק שאסור היה לעשות אותו", אמר.