ועדת החינוך, התרבות והספורט אישרה לקריאה שנייה ושלישית את סעיף 29 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. בכך למעשה דחתה ועדת החינוך את השלמת החלתו של יום חינוך ארוך בארבע שנות לימוד, והשלמת החלתו תיעשה - אם בכלל - עד שנת תשפ"ז. מאז שנחקק החוק, לפני 24 שנים, מעולם לא תוקצב יום חינוך ארוך באופן מלא.
העלות השנתית הכוללת של יישום החוק בשנת תשפ"א עמדה על 1.35 מיליארד ש"ח בשנה, מתוכם 1.15 מיליארד ש"ח ליישום החוק בחינוך היסודי ו-200 מיליון ש"ח ליישומו בגני הילדים (העלות כוללת גם הזנה, סייעות בגני הילדים ועוד). על-פי משרד החינוך להחלת החוק במלואו יידרשו כ-3 מיליארד שקל נוספים.
דודי מזרחי, מנהל אגף בכיר תקציבים במשרד החינוך הסביר כי "התקבלה החלטה לתת עדיפות לרכיבים אחרים כגון תוכנית ניצנים וניצנים בחופשות בכל הארץ בכל האשכולות, על פני יום חינוך ארוך. תוכנית ניצנים כוללת ארוחה חמה, חוגים ומענה בחופשת פסח ובחופשת חנוכה, ולראשונה בוצעה הסדרה שלה בבסיס התקציב". עוד אמר כי מתוך רצון לתת מענה ממוקד בפריפריה, משרד החינוך השקיע למעלה ממיליארד שקל ביישום התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בהתאם למדד הטיפוח בבית הספר.
יו"ר ועדת החינוך ח"כ
שרן השכל אמרה כי חברי הוועדה לא מרגישים בנוח עם דחיית יישום יום חינוך ארוך. לדבריה "הממשלה הקודמת פיזרה כספים והשאירה אותנו בגירעון עצום שכדי להתמודד איתו אנחנו צריכים לעצור תוכניות על חשבון התלמידים". היו"ר השכל דרשה ממשרד האוצר וממשרד החינוך להקים ועדה בין-משרדית שתגיש מסקנותיה לוועדת החינוך בתוך שנה. "הוועדה הבין-משרדית תחליט מה יקרה עם יום חינוך ארוך. לא ייתכן ש - 24 שנים מאז שחוקק, היישום של החוק נדחה שוב ושוב. אם משרד החינוך חושב שיש תוכניות טובות יותר שיתכבד ליישמן. אם הוועדה תחליט שיום חינוך ארוך הוא הפתרון המיטבי - שהממשלה תדאג ליישמו בכל הארץ או על-פי רשימת ישובים עדכנית".
חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה נחקק בשנת 1997 ומטרתו הייתה להוסיף שעות לימודים וחינוך על השעות הקיימות במוסדות החינוך. החוק קבע כי יום חינוך ארוך יוחל בהדרגה החל בשנת הלימודים התשנ"ח בישובים, בשכונות, במוסדות חיוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך בצו, תוך מתן עדיפות למקומות אשר לדעת השר זקוקים לסיוע נוסף בחינוך. החלת החוק בנוסחו כיום קבועה לשנת הלימודים תשפ"ג.
ממסמך שהוצג בישיבה על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21 חל חוק יום חינוך ארוך על מעט יותר מ-325,000 תלמידים, בתוכם כ-283,000 תלמידים ב-796 בתי ספר יסודיים וכ-42,000 תלמידים ב-1,655 גני ילדים. בסה"כ כ-25% מתלמידי בתי הספר היסודיים וכ-8% מתלמידי גני הילדים זכאים ליום חינוך ארוך. בחינוך הדרוזי והבדואי שיעורם של התלמידים והמוסדות הזכאים ליום חינוך ארוך לפי חוק גבוה ביחס למגזרים אחרים. כמחצית מן התלמידים שעליהם חל החוק מתגוררים ביישובים החלשים ביותר; כ-60% לומדים בבתי הספר שבהם לומדת אוכלוסייה חלשה ביותר מבחינת רקע חברתי-כלכלי. עם זאת, יש גם תלמידים ביישובים ובבתי ספר חזקים יותר הזכאים ליום חינוך ארוך לפי חוק.
ח"כ
משה טור פז טען כי החוק במתכונתו הנוכחית מנציח את הקיים. "נבנו תוכניות חדשות והן מוצלחות יותר. לצערי ממשלות עבר לא היו ממוקדות בהשלמת יום חינוך ארוך ולכן נדרש להסתכל על הנושא הזה אחרת. הגיע הזמן שמשרד החינוך יציג תוכנית עבודה על פיה בתי הספר נפתחים ב-08:00 ונסגרים ב-17:00 כשבשעתיים האחרונות ינתנו תכני העשרה כי זה מה שמדינת ישראל צריכה היום בכל המגזרים ובכל החתכים".
חברי הכנסת
מאיר פרוש (
יהדות התורה),
אופיר סופר (הציונות הדתית) ואימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת) הגישו את הסתייגויותיהם לחוק ודרשו יישום של חוק יום לימודים ארוך, אך הסתייגויותיהם נדחו. ח"כ פרוש וח"כ חטיב ביקשו לקבוע קריטריונים חדשים להחלת יום חינוך ארוך על-פי מדדים חברתיים-כלכליים אחידים. ההסתייגויות שלהם כאמור נדחו והתיקון לחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית והוא יעבור למליאת הכנסת לאישור סופי כחלק מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית התשפ"א 2021.