מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, הסביר כי תהיה הקפאת מחיר של שנה ולאחר מכן אולי לא תהיה העלאת תעריפים, או העלאה מדורגת. היו"ר אמר כי לא יאפשר למועצה להעלות תעריפים כמה שבא לה, בגלל שמישהו בנה הסכמים לא נכון. הוא ביקש לדעת כמה כסף יכנס למערכת אם תעריף החלוקה יעלה ב-20%. סגן מנהל תכנון אסטרטגי במשרד האנרגיה, רון אייפר, השיב כי מדובר בכמה מיליוני שקלים בודדים. היו"ר ביטון התרעם על כך ואמר כי במשק הגז מסתובבים 500 מיליון שקל לעידוד תשתיות, עוד 200 מיליון שיושקעו השנה ועוד 40 מיליון של נתג"ז.
"מסתובבים מאות מיליונים והדיון פה הוא על כמה מיליוני שקלים בודדים בשנה", אמר היו"ר ביטון והוסיף: "אם הייתי חושב שמשק הגז היה ניצול מזה הייתי הולך אתכם, אבל אני לא חושב. יש לי ספקות שהמיליונים הבודדים האלו זה מה שיזיז את החלוקה". ח"כ להב הרצנו אמר כי הוא מסכים שצריך לדאוג למשתמשים הקיימים, אבל זה לא יסייע למפעלים שעדיין לא התחברו למערכת. ח"כ ולדימיר בליאק הציע להקפיא את המחיר לשנתיים, כדי לתת ודאות לתעשיה.
ביטון ביקש לקבל ממשרד האנרגיה נתונים על מספר המפעלים המחוברים לרשת הגז הטבעי ומספר המפעלים הממתינים והמרחק שלהם מצינור החלוקה. גראזי השיב כי ישנם 93 מפעלים שחתומים על הסכם ומחכים לחיבור. ח"כ סמי אבו שחאדה ציין כי גם במקומות שאפשר לחבר, כמו בנצרת, הוא נדרש לעשות את העבודה של החברות הפרטיות ולגייס עבורן משתמשים ועדיין הצינור לא הגיע.
מנכ"ל חברות החלוקה מרימון גז טבעי ורותם גז טבעי, גלעד שי, אמר כי האינטרס של חברות החלוקה ושל המפעלים הוא זהה, שכן ההכנסות שלו הן מחיבור מפעלים. הוא הוסיף כי מרימון קיימת מ-2013 ורותם מ-2016 והן עדיין לא רווחיות, והסביר כי בנה את הקו לצפת והגיע עד לבית החולים זיו ופוריה והם לא מתחברים. "כל הכסף ירד לטמיון", אמר. הוא הוסיף כי יש רשויות שלא מאפשרות לו לחפור בתחומה. "כשאתה חברה ממשלתית אתה המדינה וכולם מכבדים אותך. לא מצליחים כי זה לא מוגדר פרויקט לאומי ויש בעיה בביקוש. אם חיברנו מפעל והוא נסגר נשארנו בלי הכנסות", אמר.