בפתח הדיון אמר ח"כ אוריאל בוסו: "רפורמת הכשרות מציבה סכין על צווארם של לפחות 4,000 עובדים במדינת ישראל. יש בערך 328 עובדים במועצות הדתיות שנותנים היום כשרות, הם עובדי מדינה לכל דבר. כמו-כן, יש 1,500 שעובדים ברשתות שיווק ובבתי מלון, ועוד כ-2,500 משגיחי כשרות שמועסקים תחת עסקים כאלה ואחרים ממפעלים גדולים ועד קיוסקים קטנים. "בסך-הכל מגיעים לכ-4,000 משפחות שברגע שהרפורמה תיכנס לתוקף פרנסתן תהיה בסכנה, שלא נרדמות בלילה. אף אחד, לא משרד האוצר ולא המשרד לשירות הדת, לא מדבר איתם. אני באתי לכאן לצעוק את צעקתם. אנו מבקשים שלפחות הזכויות הסוציאליות של העובדים יישמרו".

יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום: "רפורמת הכשרות עצמה לא נידונה בוועדה שלנו, וזה אכן לא העניין שנדון בו היום. אנחנו מקדישים את הדיון לענייני עובדי מערך הכשרות, והחשש שעולה שמא ימצאו עצמם ללא עבודה. אנחנו רוצים להבין האם זה נלקח בחשבון בעת גיבוש והעברת הרפורמה, האם ידוע כמה עובדים יאבדו את מקום עבודתם, מי מגן עליהם ומוודא שהם לא מאבדים את זכויותיהם הסוציאליות?".

ח"כ אורי מקלב: "הרפורמה הזו עברה בחוק ההסדרים למורת רוחנו, כמעט ללא התייחסות לסוגיית העסקת המשגיחים. המדינה שולחת אלפי משגיחים במריצות למקומות אחרים והכנסת לא רועשת וגועשת, בעבר על עשירית מזה היו פועלים. אלו שנלחמים בכשרות פוגעים בדימוי של המשגיחים שעובדים קשה, זהו מקצוע שיש בו לימוד וניסיון רב ויהיה להם קשה למצוא עבודה אחרת. הרפורמה נכנסת לתוקף בעוד שנה. עכשיו זה הזמן לשנות ולעזור להם באמצעות תיקוני חקיקה ומה שצריך, יש הרבה מה לעשות".

ח"כ משה אבוטבול: "כשרוצים לבצע רפורמה מקצועית צריך לתת קודם כל את הדין על נושאים חשובים כמו אותם אלפי משגיחים. להותיר אותם ללא מקומות עבודה ועכשיו רק להתחיל לדון במצבם - זה עוול, זה פשע וזה רשע. יש תחושה שבגלל שמדובר באנשים שלא צועקים ומרעישים לא נעשה דבר. מישהו צריך לבוא לדבר עבורם. אנחנו נהיה דורשי הצדק".

צחי חמדני, מנהל אגף משאבי אנוש במועצות הדתיות: "הרעיון הוא שרוב עובדי המועצות הדתיות יישארו במערך הקיים כאשר המועצות הדתיות יהפכו לגורם מוסמך. השאר ישתלבו בתפקידים שונים כמו קבורה. לגבי העובדים שהם לא עובדי המגזר הציבורי - אני לא יודע כמה מהם ייפלטו ממערך הכשרות ויקלטו במקומות החדשים, אנחנו לא יודעים לצפות את השלכות הרפורמה". עשהאל צור, רפרנט דתות באגף התקציבים במשרד האוצר, הוסיף: "אנחנו לא צופים קיטון משמעותי במערכי הכשרות. לא יהיה שינוי בכמות ההשגחה שתינתן, מי שצורך היום שירותי השגחה ימשיך לעשות זאת, רק שמי שיעשה זאת אלה גופים פרטיים, ואנחנו סבורים שעובדים שהיום עובדים כפרילנסרים יעבדו אחרי הרפורמה בגופי הכשרות הפרטיים והדבר אף ישפר את מצבם הסוציאלי, הם יהיו עובדים עם כל התנאים". ח"כ אבי מעוז אמר בתגובה: "הממשלה תולה את תקוותיה בשוק החופשי. אנחנו יודעים כבר שלאדם מעל גיל 40 קשה למצוא עבודה ואי אפשר לסמוך על זה. תתנו לנו פתרונות, ש-4,000 משפחות לא ימצאו עצמן ללא פת לחם".

יניב שפירא, מנהל ארצי בחטיבה הדתית בהסתדרות: "מדובר באירוע טראגי לאלפי עובדים בישראל. רצו להעביר את החוק ולא עניין אותם מה נשבר בדרך. עובדי המועצות הדתיות מרוויחים גם ככה הכי מעט במגזר הציבורי, להם ידאגו כנראה לפתרון תעסוקתי רק כי החוק מחייב זאת. אבל לגבי היתר, אי-אפשר להכריח את החברות הפרטיות להעסיק אותם ולכן אין להם שום ביטחון". ליאור בוקריס, חבר ועד המשגיחים הארצי: "אנחנו נמצאים בפיגוע בכל הנושא של פגיעה בעובדים במדינת ישראל. לא מדובר במפעל קטן אלא באלפי עובדים, חייבים להיכנס לעובי הקורה. על-פי הרפורמה בעל העסק יכול להחליף חברת כשרות בכל שני וחמישי, המשגיחים יוחלפו גם הם כמו גרביים ולא תהיה שום צבירה של זכויות". יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום סיכמה: "החשש והדאגה לביטחון תעסוקתי של עובדים בהחלט מעסיק אותנו ולא שמעתי כאן איזו תוכנית סדורה שתטפל בהשלכות הרפורמה על העובדים. לא ראינו נתונים, פתרונות או תוכניות להמשך ואני מבקשת לקרוא למשרד האוצר ולמשרד לשירותי דת להביא אלינו עד סוף ינואר את המידע והנתונים, ותוך מתן תשומת לב לדברים האלה. יש לכם אחריות גדולה. הרפורמה חשובה, אבל תעשו כל שביכולתכם כדי לא לפגוע באותם אנשים ומשפחותיהם".