במדינת ישראל קיימים יותר מ-1,500,000 מ"ר של מבנים לא-שמישים, שלא משלמים עליהם ארנונה כלל או משלמים עליהם ארנונה מופחתת. לעיתים מתוך שיקולים כלכליים, המחזיק בנכס אינו מתכוון כלל להשמיש מחדש את הנכס למגורים. החוק כיום מאפשר לבעלים של נכסים שאינם ראויים למגורים לקבל פטור מתשלומי ארנונה למשך שלוש שנים. לאחר תקופת הפטור הראשונה, מאפשר החוק לבעלים לשלם תשלום מזערי למשך חמש שנים נוספות.
לאחר שתי תקופות האמורות, הנמשכות שמונה שנים, ניתן פטור מוחלט למשך תקופת בלתי מוגבלת וללא שום סייג.
ועדת השרים לענייני חקיקה תומכת (יום א', 12.12.21) בהצעת חוק שהגישו חברי הכנסת בועז טופורובסקי ומיכל סגמן, ולפיה תקופת הפטור הראשונה תקוצר בשנה - לשנתיים, ולאחריה בעליו של מבנה הרוס או נטוש יחויב בארנונה על-פי סיווגו - תעסוקה או מגורים.
עוד מוצע, כי תקופת הפטור הראשונה תימנה בין ברציפות ובין במצטבר. כמו-כן, מוצע לקבוע כי לשר הפנים תהיה הסמכות לקבוע את המקרים המיוחדים עליהם לא יחול התיקון כאמור, וכן רשאי שר הפנים בהתייעצות עם הרשות המקומית להאריך את תקופת הפטור הראשונה, אם השתכנע שהמחזיק בנכס עושה כל שביכולתו כדי להשמיש חזרה את הבניין למגורים.
לדברי המציעים, בהתחשב במצבו הקשה של שוק הדיור - המחסור בהיצע ומחירי הדיור גבוהים, הדבר מחייב טיפול בשוק זה כאל צורך חירום לאומי. הם הוסיפו כי השמשת המבנים האלה חזרה למגורים תגדיל את היצע הדירות בשוק ותוכל להוות פתרון ראשוני מהיר למצב.