"אנחנו מעוניינים למסות את המשתמשים בפחמן על-מנת לממן את ההשקעה בחלופות אנרגיה אחרות", אמר חלאילה. "משרד האוצר תקצב תוכנית עידוד בסך 350 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית בתעשיה. בנוסף להקצאת 250 מיליון שקל מענקים לתעשיה לעידוד צריכת גז". מנכ"ל בית החולים רמב"ם, הפרופסור מיקי הלברטל, טען כי משנת 2014 בית החולים מבקש להתחבר לרשת ההולכה של גז, אולם מאז לא התקדם דבר.

גלעד שי, מנכ"ל חברת מרימון גז, חברת חלוקת הגז באזור חיפה, השיב ואמר: "היה תוואי להעברת הצינור דרך נמל חיפה. אולם הנמל קיבל עדיפות ולמעשה התוואי נדחה. התחלנו לעבוד על תוואי חדש שיעבור דרך העיר". לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז, השיב שי כי להערכתו, החברה תתחיל להניח את הקו החדש בשנת 2022. "מדובר בקו באורך 12 ק"מ שיעבור ברחובות הצפופים של חיפה". להערכתו, הנחת הקו תסתיים בתוך שנה מקבלת תוכניות מאושרות. שי הוסיף כי "החברה הקימה שני קווים לחיבור בתי החולים פוריה בטבריה וזיו בצפת בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, ושני בתי החולים מתמהמהים כבר כמה שנים ולא חותמים על חוזים".

ח"כ סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) שאל: "האם נלקח בחשבון שיש ערבים שצריך להעביר אליהם גז? לציפורי ועפולה מגיע גז, אולם לנצרת לא מגיע. האם אין פה מדיניות? אם הגז יגיע לאזורי תעשיה ערבים, זה יוזיל את העליות ולמדינה יש אינטרס שזה לא יקרה. זה מונע את ההתפתחות העתידית של התעשיה הערבית". מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, משה גראזי, השיב לטענה ואמר: "המדינה לא מבצעת את תשתית ההולכה. משרד האנרגיה העניק רישיונות לחלוקת גז ברחבי הארץ, ללא תלות במגזר". לדבריו, לנצרת לא מגיע גז, כמו שלא מגיע לאזורים אחרים כגון אזור התעשיה הר טוב ולאוניברסיטה העברית.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען שגם האוכלוסייה היהודית והערבית ביהודה ושומרון מקופחת מבחינת תשתית הולכת גז, מפני שלמנהל האזרחי אין כוח אדם משפטי שיחליף צו אלוף בהחלת החוק הישראלי. יו"ר הוועדה ח"כ רז סיכם את הדיון ואמר: "משרדי הממשלה לא עומדים ביעדי הממשלה למעבר לאנרגיות מתחדשות וגמילה מפחם. משרד האוצר צודק בהטלת מיסים, כיוון שהוא יודע שמשרדי הממשלה לא ערוכים למעבר לאנרגיות מתחדשות ולכן הוא מתכנן למסות את המזהמים".