המדענית הראשית של משרד החקלאות, מיכל לוי, סיפרה על החיבור בין חקלאים ליזמים ואמרה כי אנחנו בפתחו של רגע מכונן, שמחבר משולש - משבר האקלים והקיימות, הטכנולוגיה הישראלית בתחום החקלאות שמובילה בעולם, והחקלאות הישראלית שבמהלך השנים פיתחה ידע רב וניסיון.

מנכ"ל השומר החדש, יואל זילברמן, אמר כי הוא לא רגיל שבדיון על חקלאות הדוברים הם מתחת לגיל 60-55. הוא סיפר כי בשנים האחרות צמחו ארגונים של צעירים שרוצים את החיים הפשוטים והקרובים לאדמה, ומבינים את הערך הציוני שיש בזה. "נוצרת תשתית שיודעת למלא בטווח זמן קצר לפחות 5,000 מקומות תעסוקה. חקלאים מביעים רצון אדיר לידיים עובדות, אנחנו רואים צעירים שרוצים מאוד להיכנס לחקלאות, ולא ראינו עד עכשיו השקעה כזו בצעירים וזו בשורה אדירה מצד משרד החקלאות", אמר. מנכ״ל עמותת ציוני הדרך, שי אילן, אמר כי "להביא צעירים לחקלאות זה מורכב. קשה מאוד לדור הצעיר להגיד שהוא מתעסק בחקלאות, אבל זה לא אומר שהם לא רוצים את זה. יש חוסר של ידיים עובדות לא כי אין, כי צריך להנגיש את זה והאתגר המרכזי הוא סוגיית המגורים". מרב בן דוד, מרכזת פורום שנקרא עמלי, המנסה לגרום לכל העמותות שעוסקות בחקלאות לעבוד יחד, אמרה שיש היום כאלף צעירים שמגיעים ונותנים מענה ארוך טווח לחקלאים וזה לא מספיק. לדבריה, פתרון סוגיית המגורים יכול להביא את זה ל-5,000.

ח״כ סמי אבו שחאדה טען כי לא היו ערבים שהשתתפו בדיון בוועדת הכלכלה בעקבות השיח הציוני ואם רוצים לקדם באמת את החקלאות צריך לצאת מהשיח הציוני. ח״כ אביר קארה הגיב כי ציונות היא המהות של כנסת ישראל. "אומרים פה כן לשותפות ולא למשותפת ולרעיונות האנטי ציוניים שלה, השותפות הזו חשובה גם לציונות ואי אפשר לנתק את הציונות", אמר סגן השר קארה. סגן השר קארה ביקש להעלות את הבעיה של החקלאים למכור את התוצרת שלהם במשקים החקלאים, והיו"ר ביטון אמר בתגובה כי יגיש הצעת חוק שתאפשר זאת.

ח"כ רופא אופיר אמרה כי "שנים לא נגעו בנושא ופתאום הגיע שר אחד שמוביל רפורמה, והחקלאות בלב הקונצנזנזוס. לדבריה, כשם שהמדינה צריכה להפוך בשאלה לאן הולכים ומה היא ציונות ב-2021, היא הייתה צריכה להפוך בשאלה מה זה חקלאות ב-2021". שר החקלאות, עודד פורר, אמר כי הגיל הממוצע של חקלאים היה 65, וזה היה לפני שהוא הגיע למשרד ולפני שאביגדור ליברמן הגיע למשרד האוצר. לדבריו, זה היה תוצאה של הזנחה רבת שנים של ממשלות קודמות וכי בכוונתו להפוך את המשוואה ולהביא צעירים לענף. "אנחנו הולכים להשקיע מיליארדים במו"פ. תקציב הצעירים לחקלאות צריך להיות מעוגן שלוש שנים קדימה וחייב להיות מוגדל, את התקציב הזה כמעט שנשלש. היעד הוא להגיע ל-5 מיליון ב-2022, ול-6 מיליון ב-2023 ו-7 מיליון ב-2024. אנחנו רוצים להכניס דור צעיר לחקלאות ובאמצעות המהפכה הכלכלית שנביא הדור הצעיר יישאר בחקלאות".

ביטון סיכם את הישיבה ואמר כי היום עסקנו בשאלה האם ניתן לייצר דור חדש של צעירים ישראלים שבאים לעבוד ולהתנדב בחקלאות, וזה אפשרי. לדבריו, החסם שעלה להמשך העסקת צעירים בחקלאות ופיתוח חקלאות ישראלית הוא בעיית המגורים. וכמו שהמדינה הצליחה לשכן עובדים זרים במבנים יבילים זמניים, כך צריך להתיר למרחב הכפרי להניח מבנים יבילים לכוח עבודה שרוצה לבוא עונתי, לתקופת זמן קצרה לעבודה בחקלאות ולהקים מבנים זמניים האלה ולאפשר עבודה. צריך להגדיר שותפויות עם המגזר השלישי ולהקים זרוע של שותפויות במשרד עם המגזר השלישי שיוכלו להתחבר למשרד.