"כפי שסייענו לענף התיירות בחודש שעבר, כך נוכל ונסייע לכל מי שיפגע ולא נפקיר אף אחד, אבל כל האמירות הפופוליסטיות שהממשלה והקואליציה לא רוצות לסייע זה שקר וכזב. כל כסף שיוצא הוא כסף של הציבור, וצריך לבחון לאן הוא הולך. גם בממשלה הקודמת אני לא זוכר שחבילות הסיוע נחתו עלינו מיד, לקח זמן, ושם חלק ממה שחולק לא היה ממוקד ולא יעיל, ואנחנו לראייה עסקים שצריכים להחזיר כספים כי אז לא היה קריטריונים. כל מי שיפגע לא יופקר ויקבל את הסיוע". הפרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, השתתף בדיון באופן מקוון והציג סקירה של מצב המשק על-רקע הקורונה: "התכווצנו ב-2.5 אחוז ב-2020, התכווצות כואבת אך קטנה בקנה מידה עולמי. אנחנו בזינוק טוב מאוד חזרה, התחזית היא לצמיחה של 6.5 אחוזים בתוצר ל-2021, 5.5 ב-2022 ו-5 אחוזים ב-2023. התחזית כבר מגלמת תחזית בסיסית של גל האומיקרון. זהו תהליך צמיחה מאוד גדול, יש לנו כיפת ברזל של תעשיה עתירת טכנולוגיה, כך לעומת ארה"ב ומדינות ה-oecd, יצוא השירותים שלנו ממשיך לזנק, כי היצוא הזה של הטכנולוגיות שאנחנו מצטיינים, היה בו זינוק מאוד גדול. לצד כך, כמובן שהיו תחומים שנפגעו. אנחנו בתקופה של גיוסים חסרי תקדים של חברות ההייטק הישראלי, ואנחנו רוצים לוודא שיותר ויותר אוכלוסיות יצטרפו לקטר הזה". כן הציג ירון כי למרות שישראל מהווה רק 0.5% מהתמ"ג העולמי, למעלה מ-8% מהיוניקורנים בעולם מקורם בישראל. הנגיד התייחס לזן האומיקרון, וציין כי התכנסות התוצר לרמתו תלויה בהמשך התפתחות המגפה וצעדי ההתמודדות עמה, והציג את תחזית הבנק נוכח הזן: "ביצענו אומדן בבנק לפגיעה הכלכלית כתוצאה מיום בידוד, עברנו ענף ענף, חישבנו את שיעור העובדים שאינם יכולים לעבוד מהבית, כפול השכר היומי הנקי שלהם. הכפלנו את זכה במשקל של אותו סקטור ושיעור ההשתתפות, הוספנו את התוספת של הימנעות מצריכה, בהתאם לנתונים שיש לנו מהוצאת כרטיסי אשראי - והגענו לעלות יומית לבידוד של עובד, של משהו כמו 273 שקל. אם אנחנו הולכים לתרחיש של 15 אחוז בדיקות חיוביות מתוך 30 אלף בדיקות, מדובר ב-123 מיליון שקל, אם לוקחים את העלות היומית הזו ואתה מדבר על גל של 10 ימים, אנחנו מדברים על סדרי גודל במונחי תוצר, של טיפה מעל מיליארד ש"ח בעשרה ימים, או 2 ומשהו מיליארד על 20 יום". "מרבית ההערכות מדברות על גל יחסית קצר - מספר שבועות, לכן בהערכות שנתתי לכם, העלות המשקית ביחס למאומת, מדובר בשלב זה לא באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים" "הסוגיה שלפתח כל מקבלי ההחלטות היא תרחישים יותר קריטיים שעלולים להפוך את הגל ליותר מקרו כלכלי - למשל פגיעה בשירות חיוני או פגיעה לא לינארית, כל התרחישים האלה ואנחנו לא שם כרגע, כבר יכולים להביא לפגיעה מקרו כלכלית גבוה".

לשם השוואה ציין הנגיד כי את הגל השלישי ואורכו מעריכים בבנק בעלות של "בערך 8-7 מיליארד שקל וזה כבר חצי אחוזי תוצר", כך ציין הנגיד כי "חשוב מאוד להיות מאוד מאוד ממוקדים" אך סייג כי "חשוב להבין שרמת אי-הוודאות שלנו היא מאוד שונה מהנקודות שהיינו בבואנו ליישם את רשת הביטחון ובוודאי את קופסת הקורונה הראשונה שהייתה מרס-אפריל". עוד הוסיף הנגיד כי לאור היתכנות תרחישים קשים יותר מהמצב הנוכחי, "חשוב שהממשלה תערך עם תוכנית ב', עם כמה עקרונות שנקודת המעבר, אם צריך לעבור אליה, צריכה להיקבע על-פי קריטריון מקרו כלכלי. זה יכול להיות על-פי אומדנים לפדיון עסקים, הגורם מסדר מעולמות המקרו, אם בכלל מגיעים לשם. יש כל מיני קריטריוני סף שיותר ספציפיים לעסקים". ירון ציין כי הערכה היא שהגל הנוכחי מגלם פגיעה של 0.1-0.2 אחוזי תוצר, וכי כרגע לא מדובר בפגיעה מאקרו כלכלית, וסיכם כי התרחיש הבסיסי הוא שהגל יסתיים בסופו של דבר עם שיעור של הוא של 5.5 אחוזי צמיחה בתום 2022, "כאשר חלק גדול מהפעילות חוזר לאחר הגל, אבל צריך להיות עם היד על הדופק לאחר מכן". עוד הציג הנגיד כי נתוני שוק העבודה במגמה חיובית: המצב בצפון, בירושלים, בקרב האוכלוסייה הערבית, הסטודנטים ובעלי הכנסה בינונית - השתפר במהירות, וסך תשלומי השכר מתקרב למגמתו ערב המשבר, מה שמעודד את הצריכה הפרטית. עם זאת ציין כי ישנה מעט ירידה בשוק העבודה בחודש דצמבר. עוד הציג הנגיד עלייה של 12% בשוק האשראי בהשוואה לתחילת שנת 2020. לעניין הסיוע לעסקים, ציין הנגיד כי הגידול בגרעון ב-2020 ברובו משקף את הגידול בסיוע, שהיה מוצדק לעמדתו: "אתם רואים שישראל באמצע גרף הסיוע לעומת העולם, לא היה סיוע שחורג באופן אדיר משאר המדינות. היינו בנקודה מאוד שונה במרס 2020, והייתי הראשון שאמר שצריך להפסיק לטפל בגרעון המבני, אז היה לנו אי-וודאות מאוד גדולה, לא ידענו מה עם החיסונים, איך לטפל, מה גודל האירוע. טוב שסייענו, האם כל הסיוע היה ממוקד? לא וגם יצאתי נגד צ'ק לכל אזרח, אבל בזום אאוט היה צריך לתת סיוע".

לעניין האינפלציה ציין הנגיד כי ישראל "כרגע במקום מאוד שונה משאר המדינות" והציג כי האינפלציה בישראל בעלייה, אך עדיין נמוכה בהשוואה למרבית מדינות ה-oecd: "ישראל בעשירון התחתון, חציון המדינות עומד על 4.75 אחוז, ישראל על 2.4 אחוזי אינפלציה". "ככל שאנחנו מתחילים עם רמת מחירים גבוה, שינויים מבניים שחלקם נכנסים יפה ברפורמה, דברים טכניים כמו רכישות ברשת משפיעים עלינו במידה רבה. הסכמי גז שהם ארוכי טווח אנחנו פחות פגיעים עם חלק מהם במחירי הגז לעומת העולם, גם ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לאוצר מביא אותנו עם איזו יציבות ל-22, וזה מוביל אותנו לסביבה שהיא קצת שונה, אנחנו רואים שהעליות המיובאות מחו"ל זה פחות או יותר התייצב, זה התחיל שם וזלג לתחומים הבלתי סחירים, אבל גם שם זה התייצב גם שם, לכן לאור הציפיות שלנו שגם האינפלציה בחו"ל אמורה לפי הציפיות לרדת, בארה"ב ל-3 אחוזים, זה ישפיע גם עלינו, כמובן שהאיסוף שהמשק עבר גם משפיע, ולכן אנחנו רואים שגם הציפיות לטווחים ארוכים יותר כולם בטווח יעד האינפלציה". הנגיד ציין כי יצוא הסחורות נכון לסוף נובמבר עדיין פועל בצורה תקינה, לצד ייצוא השירותים שעולה בצורה יפה. ירון הציג את עיקרי פעילות בנק ישראל במשבר הקורונה, וציין כי להתערבות בנק ישראל בשווקים הייתה אפקט ניכר על עלויות המימון במשק, וכי ישנה יציבות בריביות הבנקאיות ויתרות האשראי הבנקאי גבוהות לעומת רמתן טרם המשבר.

לעניין תקציב המדינה, התייחס ירון לפערים בנושא הפריון בישראל: "זה גם נכון לגבי מלאי ההון, לגבי המיומנויות, וזה נכון בעיקר בעשירונים התחתונים. זה לא רק בחברה הערבית והחרדית, יש להוסיף עוד ועוד אוכלוסיות לתחומי התעסוקה עם פריון גבוה, יש חשיבות גבוה לנושא החינוך וההכשרות המקצועיות". "נתנו לממשלה מסמך אסטרטגיה כלכלית שיש בו המון רפורמות בתחומים האלה, רוב הכסף להשקעות פיזיות ופיתוח ההון האנושי. הרבה מאוד דברים האוצר הביא ברפורמות בתקציב השנה, אבל לא הכל בוצע. אחד התחומים שלא נכנסו אליו וזה בסדר כי היו לוחות זמנים מאוד מצומצמים, אבל בראייה קדימה, אנחנו חייבים לעשות השלמות יותר מהותיות בתחום החינוך, תמריצי ארנונה נכונים בתחום המגורים, והמשך עידוד השקעות וטכנולוגיה בכלל למגזר העסקי". "ההצעה שלנו מדברת על השקעה במשך 10-15 שנה עוד 3 אחוזי תוצר בתחומים האלה - 2 אחוזי תוצר - בערך 30 מיליארד בתשתיות פיזיות - דיגיטציה, תחבורה ומטרו, ואחוז נוסף בתחומי החינוך. אם נשקיע בדברים האלה ב-10 וב-20 שנה הקרובות נהייה באחוזי תוצר הרבה יותר גבוהים". "אם נעשה את הכל ע"י גידול החוב, הגרעון יגדל לממדים בלתי סבירים, השווקים לא יאפשרו לנו לעשות את זה. יש למצוא נקודה של התייעלות, החלפת נושאים פחות יעלים בתקציב, העלאה מסוימת של מיסים והעלאה מסוימת בחוב. זה יהיה משהו בר קיימא". "יש צורך מהותי לקדם את הדיון על המדיניות הפיסקלית, הגרעון בתקציב המדינה התקרב ב-21 לרמתו לפני המשבר, עכשיו אנחנו חוזרים לסביבת הגרעון המבני. בראייה ארוכת טווח אנחנו סובלים מפיגור ניכר בתשתיות ובמיומנויות, אפשר לגשר על הפער בהשקעות, חלקן נמצאות בתקציב, חלקם הם עוד לא הוצאות גדולות כי הם בשלב התכנון, וההוצאות הגדולות יבואו לפתחכם בתקציבי 23-24, זה בערך 3 אחוזי תוצר ואנחנו בהחלט בעד ההשקעות הללו". במסגרת כך ציין הנגיד כי במסגרת הדיון על מסגרות התקציב יש להתאים את הכללים הפיסקליים למצב הנוכחי, בפרט אם התקציב יהיה דו-שנתי, ולבחון את התועלת בתקרת ההוצאה הרב שנתית כדי שלא תהווה חסם למימון תוכניות השקעה בתשתיות ובחינוך, ולתכנון אורך טווח במסגרת אלה. עוד ציין הנגיד כי יש לבחון אם יעדי הגרעון לשנים הבאות מצרים מידי, אז "אפשר לעשות הפחתות בגרעון בתנאי שהמשאבים ישמשו למשאבי הון פיזי והון אנושי, המשלמות את עצמן ולא לגידול של צריכה שוטפת בתקציב הזה".

מניתוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי תקציב בנק ישראל לשנת 2022 הוא כ-1.08 מיליארד ש"ח, גבוה בכ-8.1% בהשוואה לתקציב 2021 שהיה כ-996.4 מיליון ש"ח. עיקרי השינויים בסעיפי התקציב כפי שהוצגו במסמך:

• הדפסת כסף - בשנת 2022 סעיף זה הוא כ-80.8 מיליון ש"ח, גבוה ב-119.1% בהשוואה לשנת 2021 שבה סעיף זה תוקצב בכ-36.9 מיליון ש"ח. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הגידול נובע מכך שחל גידול מתמשך במחזור המזומן במהלך תקופת משבר הקורונה ומהצורך בקיום מלאי מספק ביחס לביקוש למזומן.

• השקעות - בשנת 2022 סעיף זה יהיה כ-46.4 מיליון ש"ח, גבוה ב-22.2% בהשוואה לשנת 2021 שבה סעיף זה תוקצב בכ-38 מיליון ש"ח. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הגידול נובע מפרויקטים חדשים של הבנק - שדרוג תשתיות המחשוב ותשתיות מערכות פיננסיות מתקדמות. פרויקטים אלו נדרשים לאחר הקפאתם בשנת 2021 עקב משבר הקורונה וצפי להובלת המשק בתחומי הבנקאות הדיגיטלית בשנת 2022.

• שיתוף נתוני אשראי - בשנת 2022 סעיף זה יהיה כ-89.2 מיליון ש"ח, גבוה ב-9.3% בהשוואה לשנת 2021 שבה סעיף זה תוקצב בכ-81.5 מיליון ש"ח. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הגידול נובע בעיקר מהשקעות נוספות הדרשות לפיתוח מאגר הנתונים, כגון: הוספת מקורות מידע ומשתמשים חדשים למאגר.

יו"ר הוועדה קושניר סיכם את הדיון לאחר הצגת תקציב הבנק: "אנחנו סומכים עליכם, יודעים שהייתם גורם מאוד משמעותי בחיזוק המשק במהלך גלי הקורונה הקודמים, אני בטוח שכך ימשך גם בעתיד".