בדיון ועדת הבריאות השבוע על נוהל משרד הבריאות לטיפול באובדן הריון, עלה כי על-אף הנוהל, ברוב בתי החולים לא מונו מתאמות לנושא.
יו"ר הוועדה, ח"כ
עידית סילמן: "כל קופת חולים פועלת בגזרתה, צריך לוודא שיש רצף טיפולי תקין בין בתי החולים לקופות החולים שלא פוגע בנשים שחוות אובדן. יש המון סעיפים שלא מיושמים כמו ההנחיות לשחרור של המטופלות, מינוי מתאמת ייעודית לעניין בתוך בתי החולים ובקהילה, מסגרות של ליווי רגשי בבתי החולים ובקהילה, זמינות שירותים, העברה וסנכרון של המידע, הנגשת מידע רלוונטי תרופתי ועוד".
נציגי משרד הבריאות לא הציגו נתונים מלאים ורלוונטים הנוגעים ליישום הנוהל והתבקשו לעשות זאת בהקדם.
שרה טנקמן, מנכ"ל קרן בריאה, שיתפה בוועדה: "עברתי בעצמי לידה שקטה והחוויות במערכת הבריאות גרמו לי לעזוב את מקצועי ולהצטרף למאבק לתמיכה בנשים במצב כזה. לאחר סקר של 1,200 נשים, שוקפו לנו הקשיים שגם הם עברו מול מערכת הבריאות. בשנים האחרונות יש מודעות סביב לידה שקטה אבל יש הרבה לתקן. יש פער בהנגשת מידע, אילו אפשרויות יש בפני האישה, פער בלוגיסטיקה, זמינות תורים, והכי חשוב פער בתמיכה הרגשית. ב-2019 משרד הבריאות הוציא נוהל שאמור לתמוך באובדן הריון. לפי הנוהל תתואם לכל מקרה מתאמת אובדן שתוודא שהאישה תקבל ליווי רגשי. הנוהל הזה לא קורה עקב חוסר תקציב ובתי החולים מתקשים לקיים אותו. בבית חולים סורוקה ושיב"א הקימו מרפאה פנימית שמסייעת במצבים כאלה, כל אלו הן יוזמות אישיות ורק לעיתים יש תקציב מבית החולים. גם במקרים של גרידה נדרש ליווי תקין, ישנן נשים עוברות הפלה עם כדורים ואין להן זכאות למיטה בבית החולים והן מדממות באמצע המסדרון. משרד הבריאות צריך להמשיך במגמה שהמודעות עולה אבל אם יוצא נוהל כזה צריך לוודא שבתי החולים יכולים לעמוד בו".
נטע הראל, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית משרד הבריאות: הנוהל מיושם חלקית והיו הרבה שאלות, כל קופות החולים עשו מהלך במוסדות שלהם. להגיד שזה לא בוצע זה לא מדויק. אכין את הנתונים המדויקים ואשלח, ובנוסף, אשמח לקבל פניות כדי להבין איפה הכשלים. הדיון הזה בהפתעה בשבילי, ולכן על-מנת שאתן תשובה סדורה איפה הנוהל מבוצע יותר ופחות תתקבלנה תשובות בהמשך בתקשורת ישירה".
הד"ר דליה אדמון, מנהלת מרפאת "בדרכך" מבי"ח שיב"א: "הנושא רחוק מלהיות מספיק בזרקורים ביחס לתופעה השכיחה. מלבד הלידות השקטות, הרוב הגדול של אובדן זה הפלות מוקדמות. למרות שהחוזר לא מיושם כראוי לפחות יצא ממנו מודעות, פתאום קיבלנו קול וגב לעניין החשוב הזה. אנחנו פתחנו מרכז שיושב בנפרד ממחלקת נשים ששם עוברים לידות תקינות. במרכז מקבלים מעטפת ביורוקרטית, צוות של עבודות סוציאליות ופסיכולוגיות שרק רוצות להקל על המטופלות ולעזור להן להבין מה בדיוק קורה בכל ההיבטים. העובדה שיש חלק נפרד שבו האישה יכולה לשבת עם בן זוגה ולהכין את עצמה לתהליך בשקט זה עוזר מאוד".
הפרופסור אשר בשירי, חבר ועד האיגוד למיילדות וגינקולוגיה: "אין אפשרות להתייחס לאובדן הריון כאל אירוע חולף, זו חוויה קשה שלא חולפת מהר. אני לא יכולה להגיד שהנוהל מיושם. אצל נשים שחוו אובדן שהוא מעבר לשבוע 12, ואצל נשים עם הפלות חוזרות הטראומה קשה יותר. בסעיף 2 בחוזר כתוב שאצל נשים שחוות הפלות חוזרות, יש לבצע בדיקות מסוימות וחשוב ממש לוודא שהסעיף הזה קורה. הבדיקה שמדובר עליה היא שמירה של חומר גנטי שחשוב לבצע במקרה של הפלות חוזרות ובמקרה של הפלות החל משבוע 12. אני לא רואה איך הדברים האלה קורים בפועל לצערי. זוגות רוצים לדעת מה קרה בדרך וחלק מהתמודדות שלהם היא לקבל תשובות, ולצערי אנחנו לא שם".
הד"ר ליאת הלפמן, הסתדרות הפסיכולוגים: "יש נשים שלא יודעות שמגיע להן סיוע סביב נושאים כאלה רגישים. אין באמת מענים שיכולים לתת התייחסות מכיוון שיש תת-איוש. הנשים אמורות להגיע לפסיכולוגית רפואית במחלקות נשים שאמורות להיות במחלקות - מה שלא קורה בפועל. אנחנו נתקלים במערכת מורעבת שאין לה יכולת לתת את המענה".