אנו כותבים מכתב זה כנציגי חברים בעמותת אדמתי. עמותה זו הוקמה בעקבות הגשת העתירה בבג"צ הידוע כבג"צ "הקשת המזרחית". העמותה מאגדת בתוכה למעלה ממאה וארבעים ישובים, מושבים וקיבוצים, אשר נוסדו לפני קום המדינה או מיד לאחר הקמתה.
אנו פונים אליכם כמי שעומדים בראשה של קרן אשר לפי פרסומיה, שמה לעצמה למטרה לפעול למען חיזוק הדמוקרטיה בישראל וקידום החופש, הצדק והשוויון לכל אזרחיה.
עם פרסומו של פסק הדין בבג"צ הקשת המזרחית, חרב עולמם של רבים מהישובים החברים באדמתי. במחי יד, נמחקו כל זכויותינו. עשרות שנים של עמל ובניה הפכו לאבק, בנימוק המקומם של "צדק חלוקתי", כאילו אנחנו, הישובים הקטנים, אשר חלקם הגדול שרוי בקשיים מרובים, הפרושים בכל רחבי הארץ, מדן ועד אילות, מכפר גלעדי ועד שדה בוקר, אנחנו שועי הארץ ומחריביה.
פסק הדין הכשיר מסע של דה-לגיטימציה נגד המגזר ההתישבותי, הן במישורים הציבוריים, האקדמיים והתקשורתיים והן מטעם רשויות השלטון השונות. כמגזר, הפכנו לחבורת אנשים מושמצת ומוקעת, שדמה מותר וניתן להעליל עליה כל עלילה שיכולה לעלות על הדעת. קואליציה נרחבת של ארגונים חברתיים יותר וחברתיים פחות - חלק גדול מהם בתמיכתכם ובמימונכם - מנהלים כלפינו מסע רדיפה שאינו יודע שובע. במסע מאורגן ומרוכז זה אנו מנושלים משמנו הטוב ומרכושנו.
מיותר לציין כי תחת מסך עשן זה, ממשיכה לרחוש הביצה הישראלית במצעד של סיאוב והגדלת פערים, אותו מובילים קשרי ההון והשלטון האמיתיים, ולא אלו הפיקטיביים שנקשרו בשמנו. ה"צדק החלוקתי", כך מסתבר, הנו אך סיסמה כנגדנו, לנישולנו ולהשמצתנו, אך אינו מהווה כוח חברתי או משפטי למאבק של אמת נגד תחלואי החברה האמיתיים.
דוגמה טובה לכך הוו המאבק הציני שמנהלים הארגונים ה"חברתיים" השונים נגד עצם זכותנו הבסיסית לעיגון זכויות החברים בבתי המגורים שבנו בעצמם ובכספם לאורך עשרות שנים, בעוד אשר מבצע ההפרטה הנרחב והנדיב של הקרקע העירונית (דוח גדיש), וחלוקת העושר המאסיבית במקומות כמו אפקה, צהלה, רחביה ורמת אביב, מתנהל באין פוצה פה ומצפצף.
בתוך האפלה הקודרת הזו, השאיר בג"צ קרן אור יחידה, פתח צר, אשר יאפשר למי מהמתיישבים להראות כי זכויותיו עולות על להן טענו העותרים והמדינה בבג"צ. לתוך סדק צר זה פרצה עמותת אדמתי, הפועלת ביחד עם חבריה, בעבודת נמלים בארכיונים, בגנזכים וגם באמצעות בבתי המשפט, כדי להוכיח את זכויותינו ואת צדקתנו, ולשפוך אור של אמת על התמונה השקרית שנוצרה סביב ובעקבות פסק הדין הנ"ל.
אולם מסתבר כי עינם של הארגונים ה"חברתיים" צרה גם בכך. התעורר אצלם החשש שמא צדקתנו תצא לאור, וערוותם שלהם תחשף ברבים. דוגמה בולטת לארגון שכזה הינו העמותה המכנה עצמה "האגודה לצדק חלוקתי". מסתבר כי אגודה זו, המתיימרת לפעול, כביכול, לקידום חלוקה צודקת, שקופה ושוויונית של משאבי קרקע וסביבה בישראל, הנה בעצם אגודה למאבק בהתיישבות החקלאית בישראל, ובה בלבד. אתר האינטרנט של האגודה רווי בפרסומים כנגד ההתיישבות, ולא תמצא בו כמעט בכלל התייחסות לכל גורם אחר. אין בו זכר למבצע ההפרטה העירוני, או להפרטות של בז"ן, בזק, בריכות המלח, פרשת "איקאה" וכיוצ"ב. מדובר במסע צלב כנגד גורם אחד, ואחד בלבד: ההתיישבות.
בגיליון של "לאנד ווטש" שמוציאה האגודה לצדק חלוקתי, נדהמנו לראות כי כעת מצאה לה האגודה איום חדש: התעורר חששה, שחשיפת האמת והוצאתה לאור על ידינו "עלולה להוביל לפגיעה קשה באינטרס הציבורי הכללי". באמת? ואנו לתומנו חשבנו שחשיפת האמת תביא, מן הסתם, לצדק חלוקתי אמיתי, הוא הדבר אליו שואפת, כביכול, האגודה לצדק חלוקתי. או, שמא, האגודה עומדת על כך שהחקלאים ינושלו מזכויותיהם גם אם יוכיחו באותות ובמופתים כי זכויות אלו מגיעות להם בצדק?
לפי המידע שברשותנו,
הקרן החדשה לישראל הייתה גורם מרכזי בתאום, דחיפה ומימון של בג"צ הקשת המזרחית והמסע של הארגונים השונים כנגד ההתיישבות החקלאית. מרבית הארגונים העוסקים בנושא נתמכים, מסתייעים וממומנים על ידכם. האגודה לצדק חלוקתי, לפי פרסומיה, ממומנת בעיקר ע"י הקרן בראשה אתם עומדים. לפיכך, ברצוננו לדעת: האם המסע האובססיבי אותו מנהלת עמותה זו כנגד ההתיישבות הנו גם מאבקכם שלכם? האם נישול המתיישבים החקלאים הנו גם מטרתכם? והאם אגודה הפועלת בצורה כה בלתי הגונה ראויה לתמיכתכם?