ועדת הכלכלה, אישרה (יום א', 27.2.22) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הדואר. התיקון נועד בעיקרו ליישם את המלצות ועדת רוזן, שהמליצה בין היתר לפתוח את תחום הדואר לתחרות, לבצע רפורמה בענף החבילות מחו"ל ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת והשר. בפתח הדיון שבה הוועדה לעסוק בסעיף שיאפשר לדואר לתת הנחות ללקוחות עסקיים. מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, התייחס לכך ואמר כי הסעיף יאפשר לדואר לתת מחיר שונה ללקוחות עסקיים בפריפריה לעומת לקוחות במרכז, ואמות המידה למתן הנחה הן אמורפיות ולא יאפשרו למשרד התקשורת לבצע פיקוח ובקרה על שרירותיות ההנחות. היועץ המשפטי של חברת דואר ישראל, עו"ד דן כרמלי, אמר מנגד כי לא יעלה על הדעת שהדואר לא יוכל להתחרות בשוק עסקי, שהמונופול בו הוא של דפוס בארי ומסר. עו"ד דרור שטרום, שייצג את בית הדפוס אניה שפירא, אמר כי ענף שלם של בתי דפוס בינוניים וקטנים חרדים מכניסת המונופול לשוק שלהם. הוא הוסיף כי לא יכול להיות שהסעיף שנותן לבתי הדפוס הגנה מפני הנחות לא תהייה בו המילה שוויון. היו"ר ביטון שאל בתגובה איך תהייה תחרות אם הכל ידוע מראש, ועו"ד שטרום הוסיף וביקש שיפורסמו סדרי הגודל של ההנחות ולא המחיר עצמו. מנהל האסדרה של הדואר, זיו ברק, אמר כי בתי הדפוס רוצים למנוע תחרות, כי אם תופיע המילה שוויון לא ניתן יהיה לתת הצעות מחיר שונות על בסיס עסקי. עו"ד נגה רובינשטיין, שייצגה את דפוס בארי, אמרה כי לא ברור מה יהיו אמות המידה והן עשויות לאפשר לדואר לעשות מה שהוא רוצה, ומשרד התקשורת לא יוכל לפקח. מנגד טען עו"ד כרמלי כי הדואר הוא לא מונופול בענף הדפוס, אלא שיש אוליגופול של שלושה בתי דפוס. בעקבות החשש, שהועלה גם בישיבות קודמות, ולבקשת הוועדה תוקן הסעיף שנועד לטפל בכך. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, התייחסה לטענות ואמרה כי סעיף ההנחות נועד לתת מענה לחשש שהדואר יפעל באופן לא תחרותי. היא ציינה כי משרד התקשורת לא חושב שנכון שהדואר יפרסם טבלת הנחות מפורטת, כי היא תאפשר לשחקנים לחשב את המחיר שהוא נותן במכרז, אך הוסיפה כי היא לא מתנגדת להוסיף כי ההנחות שינתנו בהתאם לאמות המידה יינתנו באופן בלתי מפלה. ח"כ נירה שפק אמרה כי היא סבורה שהסעיף, שתוקן כאמור לבקשת הוועדה, נותנן מענה לחשש שהעלו חברות הדפוס. ח"כ שפק ביקשה להוסיף הבהרה, לפיה אם הדואר לא יעביר את אמות המידה לשר התקשורת 14 יום לפני שהן נכנסות לתוקף הוא לא יוכל לעשות בהן שימוש ולא יוכל לתת הנחות. ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי העיקרון המנחה הוא עידוד תחרות שיביא להורדת מחירים, אך הכוונה היא להבטיח שלא תהייה אפליה של הפריפריה. יו"ר חברת דואר ישראל, מישאל וקנין, ביקש לדעת מדוע גם חברות דואר פרטיות, כמו מסר, לא יחויבו למסור אמות מידה. היו"ר ביטון השיב כי הצעת החוק לא עוסקת ברגולציה על חברות פרטיות, ואם נראה שהן מנצלות את מעמדן ניתן יהיה לפנות לרשות התחרות. בנוסף לכך אושרו סעיפי העיצומים הכספיים, שהזניקו את העיצומים מ-28,680 שקלים להפרות חמורות ל-400 אלף שקלים, ומ-13,570 שקלים לעבירות הפחות חמורות ל-200 אלף שקלים. בהקשר זה נקבע, בין היתר, כי מתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה תחשב להפרה חמורה והעיצום עליה צפוי לעמוד על 400 אלף שקלים, בעוד שאי פרסום אמות המידה או אי-מסירתן לשר יחשבו להפרה במדרג הנמוך יותר והעיצום עליהן צפוי לעמוד על 200 אלף שקלים. נציגת התאחדות המלאכה והתעשיה, אורית עמית, אמרה כי העיצומים הכספיים לא נותנים מענה לחשש להשתלטות שיכול הדואר לעשות ולהשמיד את בתי הדפוס הקטנים, כמו מכירה של מעטפה ובול בפחות ממחיר הבול. מנהל האסדרה של הדואר, זיו ברק, דחה את ההאשמה הזו ואמר כי נעשו שינויים. לדברים התייחס גם סמנכ"ל משרד התקשורת לביאן, שאמר כי העיצום הכספי על מקרה כזה יהיה מעתה 400 אלף שקלים. בנוסף אושר היום הסעיף שקובע כי אם עד 31 בדצמבר 2026 לא ימולאו כל התנאים להפיכת חברת בנק הדואר לבנק, אז יבוטל התיקון המבקש להפוך אותו לבנק עצמאי והמצב הקיים ישמר. סמנכ"ל לביאן הסביר כי בהתאם לדרישת המפקח על הבנקים כדי לקבל רישיון בנקאי המדינה צריכה להחזיק פחות מ-50% בבנק הדואר. לכן, הוסיף לביאן, מטרת הסעיף היא לאפשר למי שירצה לקנות את חברת הדואר בתהליך ההפרטה לבצע את ההפרדה, ולקבל רישיון בנקאי, אך לתחום זאת בזמן עד לסוף שנת 2026. לאחר מכן דנה הוועדה בסעיף שביקש משרד התקשורת להוסיף להצעה, בהתאם לדרישת היו"ר ביטון וחברי הוועדה, שנועד לטפל בכניסה למרכזי החלוקה שמפעילה חברת הדואר. מנכ"לית משרד התקשורת, אבישר בן-חורין, הסבירה כי מרכזי החלוקה מחזיקים 22-27 אחוז מהכתובות בישראל ומהווים כשמינית מהדואר הכמותי. אבישר בן-חורין הציגה מודל המבקש, לדבריה, לנטרל את היתרון התחרותי של הדואר, כך שמחיר החלוקה במרכזים יהיה מפוקח ומבוסס עלות. גם תקני השירות יהיו אחידים ואם הדואר ירצה לשפר את השירות ללקוחותיו, הוא יצטרך לתת את אותו שירות לכולם. עוד אמרה המנכ"לית, כי אם המתחרים ירצו לתת שירות טוב יותר הם יוכלו להגיע להסכמה עם הדואר על המחיר, ובקרה שלא יצליחו יקבע השר את המחיר. בעקבות הערתו של ח"כ יעקב מרגי הובהר כי ההסדר הזה יחול גם במרכזי החלוקה ביישובים קטנים, בהם מחולק הדואר בתיבות במרכז היישוב. עו"ד יורם בונן, המייצג את חברת מסר, אמר כי הרישיון של הדואר מ-2006 מחייב מתן גישה למרכזי חלוקה, משרד התקשורת לא הצליח לאכוף את זה ועכשיו מבקשים לתת את אותו שירות בתנאים שווים. לדבריו, הדבר לא יאפשר להתחרות בדואר ולהציע מחיר או שירות טובים יותר. יו"ר מסר, אבשלום הרן, אמר כי לפי ההצעה הזו הדואר ידע איזה לקוחות חדשים יש למתחריו ומה רמת השירות שהם נותנים ולא ניתן יהיה להתחרות. "אנחנו מבקשים לדעת היום אם נוכל לקיים את החברה שלנו בעתיד ומול מה נתמודד עוד חצי שנה", אמר הרן. מנכ"לית משרד התקשורת, אבישר בן-חורין, אמרה כי הסעיף נועד לנטרל את היתרון התחרותי של הדואר. נציגת האוצר, ספיר איפרגן, הוסיפה כי אי-אפשר לתת מחיר נמוך יותר ממחיר עלות, כי לא סביר לבקש מחברה אחת לסבסד שירות לחברה אחרת. ח"כ צבי האוזר אמר כי בהינתן שהממשלה הולכת להפריט את חברת הדואר צריך לבחון לבצע הפרדה מבנית בין חברת החלוקה לחברת הדואר. היו"ר ביטון ביקש לדעת התוכניות העתידיות של משרד התקשורת והמנכ"לית השיבה כי המשרד נמצא בעבודת מטה לבחינת פתרונות. היו"ר ביטון ביקש לוודא שהממשלה אכן תביא פתרונות, ובעקבות זאת התקבלה הצעתו לפיה בעוד שנה יציג המשרד לוועדה את המודל שהוא מבקש ליישם. כמו-כן, נקבע כי אם לא תהייה הפרטה ולא יהיה מודל אחר התיקון שאושר היום בעניין מרכזי החלוקה יפקע בעוד 4 שנים בתום הדיון ביקשה המנכ"לית אבישר בן-חורין לברך את היו"ר ביטון וחברי הוועדה, ואמרה כי נעשה צעד דרמטי נוסף במהפכה בשוק הדואר בישראל, והוסיפה: הרפורמה שעברה היום בוועדת הכלכלה מקדמת אותנו לפתיחת שוק הדואר לתחרות, תוך שחרורו מעודף הרגולציה מחד והרחבת כלי אכיפה מאידך. הרפורמה בשוק הדואר לצד תהליך ההפרטה של חברת הדואר יתנו מענה הוליסטי לאתגרים כיום, ויביאו לצרכן הישראלי שירותי דואר מעולים ומתקדמים". היו"ר ביטון סיכם ואמר כי במהלך הדיונים התגלה שהדואר במצב משברי, כמעט בסכנה קיומית והחקיקה מבקשת לטפל בכך. הוא הוסיף כי נעשו שינויים שיאפשרו לדואר להיות כלכלי ולמשרד התקשורת להגביר את הפיקוח ולראות שהענף הולך לכיוון הנכון. היו"ר ביטון ציין כי הוועדה תפקח על התהליך עוד כשנה, וגם בעוד כארבע שנים מהיום. "פעלנו באופן מואץ לסיים את הכנת הצעת החוק הזו ואנחנו עם היד על הדופק ועם עיניים פקוחות, אם נראה הפרות ואם נראה ניצול לרעה של סמכויות במרכזי חלוקה נכנס את הוועדה תוך שבועות ספורים ונשגיח על כל השחקנים", סיכם היו"ר ביטון וקרא לצדדים לעבור למסלול של מתן קצת יותר אמון אחד בשני.