ח"כ מאיר פרוש: "החרדים לא ביקשו את זה, ובית המשפט ממילא לא יקבל את זה. בשביל מה מבקשים דבר כזה, שאחר יאשימו אותנו שזה פריבילגיה, שאנחנו כלל לא ביקשנו?! מה שאנחנו מבקשים ומה שלא נוכל להסכים לו בהצעת החוק, זה שאי עמידה ביעדי הגיוס תביא לסנקציות שיבטלו את כל הדיחוי. חייבת להישמר לשר הביטחון הסמכות לתת דיחוי ולאפשר לימוד תורה".
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון. השירות הלאומי-אזרחי, מאז הקמתו, הוא חליפי אבל שני, וגם בחוק הזה בנינו מנגנון יחד עם צה"ל, שאנו מבקשים את האישור לגבי כל צעיר. אם צה"ל אומר שהוא רוצה לגייס אותו, הוא לא רשאי לבוא אלינו. עם זאת, לפי מחקרו של נרי הורוביץ, 90% מהחרדים שהגיעו אלינו, כלל לא שקלו לבצע שירות צבאי, אז שירות לאומי-אזרחי ודאי עדיף על אי-שירות מבחינת המדינה.
ראובן גל, הטכניון: "ביטול חוק טל הוא בכייה לדורות, כי בחמש השנים שבהן באמת פעל התגייסו למעלה מ-10 אלפים חרדים – 5,500 לצבא ו-4,500 לשירות לאומי אזרחי. בית המשפט חייב ללכת לפי הצדק ולפי ערך השוויון, אבל אתם כחברי כנסת יכולים לבחור גם להיות חכמים ולא רק צודקים. לא תצליחו אף פעם לכפות על החרדים שירות, הקורונה הוכיחה לנו איזו סיכונים הם מוכנים לקחת כדי ללמוד תורה, והדרך הנכונה היא בהידברות. החוכמה צריכה לגבור על ערך השוויון, ויש כאן אופציה של שירות הוא תרומה אמיתית למדינה".
עו"ד ערן יוסף, משנה ליועמ"ש משרד הביטחון: "אין ספק שהשירות האזרחי מקדם גם את התכלית הכלכלית והתעסוקתית אבל זה לא הרציונל. מבחינתנו, השירות האזרחי מקדם את השוויון. אומנם לא שוויון מלא כי אינו זהה לשירות הצבאי ולכן גם הכוח לבחור נשאר אצל צה"ל. עדיף מסלול מקוצר או שירות אזרחי על פני אי-השירות".