הוועדה המיוחדת לקרן אזרחי ישראל דנה לאחרונה (8.3.22) בתועלות מתווה הגז ושמעה סקירה של משרד האנרגיה. יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, אמר: "מסיכום שבעה חודשי דיון בוועדה, עולה כי ישנם דברים שהתבררו לנו שהם לא מה שחשבנו. דווח לוועדה על הצטברות של מיליארד שקל בקרן, מה שלא קרה עד רגע זה, כיוון שהכספים לא חלוטים. בעוד מספר חודשים יהיה בקרן מיליארד שקל חלוטים ואז תוקם הקרן. הסכומים שלפי הצפי היו אמורים להצטבר בקרן, כ-80 מיליארד דולר, פחתו ל-30 מיליארד דולר וייתכן שאף פחות. כנראה שחלק מזה נובע מההכרה בהוצאות החברות, יותר ממה שציפינו. 32 מיליארד דולר בעוד 30 שנה, זה סכום זניח לתקציב המדינה. אם הדבר היה ידוע מראש, קשה לי להאמין שהקרן הייתה מוקמת". סמנכ"ל משרד האנרגיה, גיא סמט אמר: "מבחינה אנרגטית, מרבית מדינות אירופה מקנאות בנו והיו שמחות להתחלף איתנו. הקשר עם המצרים, חם ומרגש". לדבריו, מתווה הגז השלים את מטרותיו. מבנה הבעלות השתנה. פיתוח המאגרים הושלם, ונוצרה סביבה תחרותית, מה שגרם לרמת מחירים מאוזנת. אין השפעה סביבתית משמעותית כתוצאה מהפקת הגז. אנחנו מייצאים גז לירדן ולמצרים. יש מדינות שמתקשות לספק חשמל. הייצוא שלנו מייצר יציבות אנרגטית במצרים ובירדן. בכל מפגש עם המצרים, הם מבקשים עוד גז. אולם יש חסם של קוטר הצינור שמונע את הגדלת הייצוא. שר האנרגיה המצרי אומר שהגז הישראלי הפחית את הפליטות במצרים". סמט ציין כי אך לפני מספר שנים, מדינת ישראל רכשה גז ממצרים. והיום הכנסות הכלליות ממצרים מגז עומדות על 25 מיליארד דולר, 11 מיליארד דולר מתוכם נכנסים לקופת המדינה. "פערי המחירים של הגז הם דרמטיים. אצלנו נמכר יחידת חום ב-4.6 דולר לעומת 33 דולר באנגליה וביפן בסוף שנת 2021. אף שמדובר בעסקות שונות, אצלנו זה עסקות ארוכות טווח ושם זה מחירי ספוטים. אולם הפער עדיין עצום. באירופה מפעלים נסגרים עקב חוסר בגז. ובארץ חלה ירידה של 29% במחירי הגז".