ח"כ
אורי מקלב הוסיף: "שר בישראל לא יכול להיות רודן ולא יכול לשלוט על אורח חיים וכפייה על אנשים שקבעו לעצמם מרצון אורח חיים. איך יעלה על הדעת שאדם שמרצון מתחייב להיות במסגרת מסוימת יבוא שר בממשלה ויגיד שהוא קובע אחרת? צריך להחזיר את המדינה להיות נאורה ולא חשוכה".
מנגד, יועצת שר התקשורת, ענבל אבנון, אמרה כי "משרד התקשורת מתנגד נחרצות להצעת החוק. מבחינתנו, זו חלק מעסקה אפלה שהתרחשה בלילה. זו הצעה שלא עברה ועדת שרים, הממשלה לא אישרה והמשרד מתכוון להמשיך עם רפורמת הקווים הכשרים כמתוכנן". בתגובה אמר היו"ר ביטון כי חברי הכנסת
בועז טופורובסקי ו
יואב קיש פנו אליו והסכימו לקדם את ההצעה לקריאה ראשונה בלבד. "מה שיעלה בגורלה בעתיד ייקבע בכנסת הבאה. אז לא להעליב את קיש וטופורובסקי שעשו עסקה אפלה, אלא עסקה גלויה לעיני כל. דברים שיוסכמו נקדם".
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, אמרה כי הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים לא מבוטלים וקשיים תחרותיים. מנהל תחום רגולציה במשרד, טל אלימלך, הוסיף: "המשרד מתנגד נחרצות להצעה, שתאפשר פגיעה בניידות המספרים שהיא מאבני היסוד של התחרות בסלולר". להתנגדות להצעה הצטרפו גם נציג רשות התחרות ונציגת משרד המשפטים.
ביטון אמר כי הוא מקבל פניות מהקואליציה והאופוזיציה באשר לחזרה מהסכמות, והכריז על הפסקה בדיון. לאחר ההפסקה הודיע היו"ר כי ההצעה מובאת להצבעה על דעת הקואליציה והאופוזיציה, בהסכמה מלאה. היו"ר ביטון וח"כ מקלב הצביעו בעד ההצעה, ח"כ
ולדימיר בליאק נמנע וח"כ אזולאי לא השתתף בהצבעה מאחר שהוא לא חבר בוועדה.
ח"כ בליאק אמר כי הוא מכבד את ההסכמות, אך סבור שהחקיקה מיותרת ומקווה שהיא לא תתקדם. לאחר ההצבעה אמר ח"כ מקלב, כי "כל מה שייזכר מהקדנציה של שר התקשורת הוא המלחמה שלו בקומה הכשרה. יש עוד המון בעיות שמשרד התקשורת והשר היו צריכים לטפל בהם, כמו קשיי קליטה, שירות ירוד בחברות הסלולר ועוד. מי שלא רוצה לא חייב לרכוש מכשיר כשר, אפילו שר האוצר יודע לרכוש טלפון בקומה כשרה כשהוא רוצה, אם יש בעיות אחרות אז אפשר וצריך לתקן אותן אבל לא לקבוע לנו איך לחיות".