ענף הבנייה בישראל אחראי ליותר מ-33% מפליטות גזי החממה במשק ולכ-66% מסך צריכת החשמל המתבססת על ייצור בתמהיל אנרגיה מזהם. בנייה ירוקה בסיסית מייעלת לפחות ב-20% את צריכת החשמל ומקטינה את פליטות גזי החממה, ולכן היא מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית המעבר של המדינה לכלכלה דלת פחמן.
כפי שנעשה בניתוח הנתונים בשנים הקודמות, מימוש התוכניות צפוי בשנים הבאות ומשמש עתודה ואמצעי לחיזוי של היקפי הבנייה הירוקה העתידית בישראל. בדוחות עתודות הבנייה הירוקה של המשרד נבחנים נתונים להשוואת השנים האחרונות בפרמטרים שונים, בהם מספר התוכניות, שיעור התוכניות, מספר יחידות הדיור ושיעורן, חלוקה של הנתונים בין רשויות ערי פורום ה-15 לשאר הרשויות וחלוקה בין פעילות הוועדות המחוזיות והוועדות הארציות לתכנון בתחום זה.
מסקנות עיקריות מדוח עתודות הבנייה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021:
מהדוח ניכרת ירידה חדה בהיקף התוכניות שאושרו לבנייה בסמכות הותמ"ל, שעמדה על כמחצית ביחס לשנה הקודמת - דבר שהתבטא בירידה בשיעור של 41% ביחידות הדיור הירוקות. עיקר פעילות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה (הותמ"ל) מתמקדת בערים שאינן חלק מפורום ה-15. הסבר לירידה ניתן לייחס גם לפקיעת תוקף חוק הותמ"ל שחלה ביוני 2021 אשר הותירה את חותמה ואף להפסקת הפעילות עד לאישור ההארכה במליאת הכנסת באוגוסט 2021. שינויים אלו הובילו לירידה ניכרת במספר התוכניות שאושרו בסמכות זו בכלל, וברשויות אלו בפרט.
נוסף על כך, הימשכות השיבושים בעבודתם הסדירה של מוסדות התכנון, המיוחסת לגלי הקורונה של שנת 2021, נתנו גם הם את אותותיהם. אלו, באו לידי ביטוי במגמת הירידה הכוללת במספר יחידות הדיור שאושרו במצטבר באותה שנה - הפרש העומד על כ-100 אלף יחידות דיור לעומת השנה שקדמה לה.
כפועל יוצא, שיעור יחידות הדיור הירוקות בערים שאינן חלק מערי פורום ה-15 ירד גם הוא. אולם חלה במקביל עלייה בשיעור יחידות הדיור הירוקות ברשויות הפורום כחלק מהמאמץ להטמעת התקן, אף שלא חל שינוי בשיעור התוכניות הירוקות בערים אלו. בהשוואה לשנת 2020 נוצרה ירידה קלה בשיעור הכללי של יחידות הדיור הירוקות (1%) ומספרן המוחלט בשנת 2021 עמד על כ-40 אלף יחידות.
אף שהצמצום בשיעור יחידות הדיור שנקבעו ירוקות היה מזערי, נצפתה עלייה קלה בהיקף של מ"ר בתוכניות הירוקות - 25% לעומת 24% בשנת 2020. בבחינת ייעוד השטח לבנייה ניתן לקבוע כי מחצית מהיקפם של מ"ר ירוקים שאושרו היא לבנייה למגורים.
ההערכה היא כי המגמות העולות מנתוני הדוח בשנה זו מצביעות על השפעת כניסתן לתוקף של תקנות הבנייה הירוקה על פעילות ועדות התכנון בשנה שקדמה להן. החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לחייב את תקן הבנייה הירוקה (פורסמה במארס 2020 ונכנסה באופן הדרגתי החל ממארס 2022) השפיעה באופן מצנן על ועדות התכנון בשנת 2021 בקביעת חובת בנייה ירוקה בהוראות התוכניות, ביודען כי הנושא חויב בתקנות וימומש בלאו הכי משנת 2022.
לכן, אפשר לצפות גם למגמה מעורבת בשיעורי הבנייה הירוקה בדוח על שנת 2022 הצפוי להתפרסם בשנה הבאה, לאחר כניסת הפעימה הראשונה של התקנות לתוקף.
העלייה בשיעור התוכניות הירוקות בשנת 2021 היא נגזרת של הצעדים שקודמו להובלת הטמעה של התקן החדש בתכנון וניכרת בדוח. בהחלטות מוסדות התכנון ניתן דגש על חשיבות הנושא במרחבי תכנון נוספים (המרחב הכפרי, וביישובים במעגל השני). עוד ניתן דגש לקביעת חובת בנייה ירוקה כאמצעי מרכזי במאמץ המשותף לצמצום ההשפעה על האקלים, להקטנת מפגעי פסולת בניין, לעידוד מחזור, להתייעלות אנרגטית ולקידום כלכלה מעגלית בענף החומרים בכלל והבנייה בפרט.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אומרת כי "בנייה ירוקה הכרחית למאבק שלנו במשבר האקלים, הן בהיבט של איפוס פליטות גזי חממה, והן בהיבט של היערכות מתאימה לשינויים הצפויים ואלה שכבר מתרחשים. התקנות המחייבות שנכנסו לתוקפן השנה, בדחיפה של המשרד להגנת הסביבה, יגבירו את קצב המעבר לבנייה ירוקה בישראל. בנייה זו תאפשר לכולנו גם לחסוך כסף וגם לשפר את איכות החיים ולהתאים את הבתים והמבנים שלנו להתחממות הגלובלית ולשינויים הנלווים לה".