שיכרון-חושים בדרך היין

כפר קטן וציורי אחר הוא בילשטיין, המחבק מתחת לכרמים את גדת נהר המוזל. מומלץ לטייל במעלה הכיכר הקטנה שלו, המרוצפת אבן, שמסביבה בתים בני מאות בשנים. חוויה מיוחדת היא סיור ברחובות השקטים ומרוצפי האבנים של הכפר, המובילים לכנסייה ולטירה קטנה, וביקור במוזיאון היקב, הגדוש בפריטים שקשורים בתהליך ייצור היין. במרתפיו העמוקים והצוננים ניתן לטעום מן היינות המשובחים, וכשמזג האוויר מרשה זאת, כדאי שלא להחמיץ ישיבה במרפסת המלון שלו ולצפות במעבורת הקטנה, שמעבירה מכוניות משני צידיו של הנהר הזורם לאיטו. זל, עוד כפר לאורך הנהר, השווה ביקור, התפרסם בייצור יין "החתול השחור" שלו ונחשב ליין המשובח שבאזור, כשלאורך כל מסלולי הכפר מתנוססים לראווה ציורי-קיר של חתולים שחורים.

לא לפסוח, כמובן, על טריר, אחת הערים העתיקות של גרמניה, שהוקמה עוד במאה ה-15 לפנה"ס על-ידי הקיסר אוגוסטוס. בכניסה לעיר ניצב, עדיין, על תילו ובשלמותו "השער השחור" והמבוצר, מימי האימפריה הרומית, שחולש על העיר העתיקה, 21 מאות לאחר שנבנה. על שלוש קומותיו הוא נראה כמו עוגת-חתונה ענקית, המתנשאת לגובה של כמעט 30 מטר. מדרחוב הקניות סימון חוצה את מצודת שלושת המלכים של העיר, שנבנתה ב-1260, ומגיע עד לשוק העירוני, ובו מזרקה צבעונית, מוקפת בתי-עץ עתיקים. במרחק של גוש אחד מהכיכר ממוקמת, ברוב הדר ופאר, קתדרלה מרשימה, רחבה וגדולת-ממדים. מאחורי המזבח שבמרכזה ניתן להציץ לתוך המקדש המצועצע שלה, שמתיימר לנצור את גלימתו של ישו. ממרומי העיר נשקפים שרידיו של מה שהיה בעבר הרחוק האמפיתיאטרון הרומי, שנבנה במיוחד כדי לספק לתושביה בידור גלדיאטורי. עם נפילת האימפריה הרומית הפך האתר למחצבה, ואת מקום מושבי האבן ממלא עתה תל, גדוש כולו דשא רך. בדיקירך הסמוכה מצוי המוזיאון הלאומי להיסטוריה צבאית, שבו מוצגים כלי-נשק משוחזרים וסמוך לו ממוקמת מבשלת-בירה. מצפון לדיקירך נשקפת טירת ויאנדן - מונומנט קודר למדי, שנבנה לפני אלף שנה ושופץ בשנים האחרונות. במרוצת הדורות הגנה הטירה על האזור כולו ובמלחמת העולם השנייה אף נערך לידה קרב גדול, כאשר הגרמנים ניסו, ללא הצלחה, לחסום את התקדמות צבאות הברית לעבר גבולם.