חיינו כמו נדנדה בין אופטימיות של פסגות לבין פסימיות של תהומות.
בין האופטימיסטים לבין הפסימיסטים ישנם הריאליסטים.
כל אחד מהם שותה קפה אחר, שמסמל את עולמו האחר.
האופטימיסט שותה נס קפה, שלדעתו כל מה שקורה זה נס.
הפסימיסט שותה קפה שחור, שעבורו כל מה שקורה זה כישלון ואסון.
הריאליסט שותה קפה הפוך, שלדעתו כל מה שקורה, זה ההפך ממה שהוא קורא בתקשורת.