בנימין נתניהו מוביל יחסי ציבור שליליים לישראל

תגובתם החריפה של האמריקנים על החלטות הבנייה הישראליות בירושלים, הן כבר הרבה יותר מאיתות דיפלומטי מתואם ואי-אפשר להאשים אותם. לא ייתכן שממשלת ישראל תביך את סגן הנשיא! What so ever - כשזה מגיע במטרה לקדם הסכם. לא ייתכן שאליהו ישי הוא קובע המדיניות האמיתי בישראל ולגמרי לא ייתכן שראש ממשלת ישראל לא יודע מה קורה בשטח. לא ייתכן שממשלת ישראל תצפצף בפרצופה של ארצות הברית מבלי שזו תגיב בחריפות, ומיותר לשער מי עלול לצאת נפסד בסופו של תהליך. לזכותו של נתניהו ייאמר כי לפני חודשיים החל מהלך של הקפאת בנייה בשטחים. הפסימיים טענו כי מדובר במהלך סרק, והאופטימיים אימצו את האמירה כי הוא היה נכון למדיניות החוץ של ישראל, למרות שהביא איתו גל מחאה חריף מאוד בקרב תומכיו של ראש הממשלה. למי שהיה ספק, הרי שהתשובה המוחצת התקבלה עם ביקורו של ג'ו ביידן בישראל. נשאלת השאלה - מי באמת מנהל את ממשלת הימין של נתניהו? אליהו ישי או אביגדור ליברמן? ומדוע ראש הממשלה הבקיא והמכיר היטב את ענייני החוץ של ישראל, הניח למהלך מסוג זה לקרות - כשברור היה שיש לצפות לתגובה רותחת מאובמה - זו שלא איחרה להגיע. יש להניח שתגובת האמריקנים היא רמז לכך שלא משנה כמה ימנית תהיה הממשלה בישראל, יש דברים שפשוט לא עושים. מאחר שראש הממשלה נתפס על חם, נפגעת ישירות גם תדמיתה של ישראל בעולם. עכשיו, האמריקנים, מחוסר ברירה, מציירים את נתניהו וממשלתו כמי שמטרפדים הסכם שלום, ישראל מוצגת כמחרחרת ריב, דבר שעלול להקיש גם על משא-ומתן עם סוריה ומאפשר לאירן לנפנף בדגל הזה לעולם כולו. בנימין נתניהו חייב לתפוס שליטה על מכונית המרוץ שבנה לעצמו, ששועטת כמי שדוושתה הימנית לחוצה עד הסוף במדרון חלקלק. דווקא בימים כאלה דרושה גישה רגועה ואחראית - המלווה בלחיצות מתונות גם על הדוושה השמאלית... וכן, דרוש מנהיג אמיתי שלוקח אחריות, מקבל החלטות אמיצות ומוביל דרך בלי לזגזג.