בסיום הדיון אמר ח"כ איתמר בן-גביר: "לאור ההערות שנאמרו בוועדה נוסיף ונקבל שתי תוספות - בעניין המדיניות (סעיף 8ג) ייקבע כי - מדיניות השר תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון פנים. ותוספת שנייה, ייקבע כי השר יגיע ויפרוש את מדיניותו בפני הוועדה לביטחון פנים של הכנסת. מלבד זה לא יהיו עוד שינויים", ציין יוזם ההצעה.

יועמ"ש הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הציגה לסיכום את הצעת השינויים של הייעוץ המשפטי לוועדה בנוסף על אלו של ח"כ בן-גביר להצעת החוק: "בסעיף הראשון (8א') אנו סבורים שצריך להוסיף כי השר, לאחר ששמע את עמדת המפכ"ל, יתווה את מדיניותו; על השר להביא את המדיניות לידיעת הממשלה; הוספת סעיף לפיו אין בהוראות סעיפים 8א'-ג' כדי לגרוע מחובותיהם של השוטר והמשטרה לגרוע מסמכויותיהם ולמלא את תפקידיהם לפעול על-פי דין; אימוץ הסעיף מחוק השב"כ לגבי נושא הממלכתיות; סעיף 9 - פירוט סמכויות המפכ"ל לרבות סמכותו האופרטיבית; התנגדות לסעיף 8 ה' - זמני טיפול בתיקים".

פרנקל-שור אמרה עוד כי "בשלב זה הנוסח שיונח על שולחן הוועדה להצבעה הוא הנוסח בקריאה ראשונה ושתי התוספות עליהם הסכים מציע החוק". המשנה ליועמ"ש הממשלה, עו"ד גיל לימון:"שני התיקונים שהשר המיועד אימץ לא נותנים מענה לקשיים המהותיים בהצעה. הנוסח שמונח בפני הוועדה לא מאזן כראוי בין סמכויות השר לבין העצמאות המקצועית של המשטרה ולכן הוא לא מתיישב עם עקרונות היסוד של משטר דמוקרטי. יש פה חשש אמיתי מפני השפעה של שיקולים פוליטיים על פעילות המשטרה בתחומים הרגישים ביותר".

בפתח הדיון הסביר בן-גביר את סעיפי החוק המוצעים ואמר כי הוא נסמך על ועדת צדוק ויש כאן איזון נכון. ח"כ עופר כסיף טען מנגד: "מה שנאמר בתקשורת וגם על-ידי חברי כנסת שהצעת החוק מאפשרת לשר, לא משנה מי הוא, יוכל לקבוע שסוג מסוים של חקירות לא ייפתחו. אומנם לא מדובר בהתייחסות לחקירה ספציפית. אבל הנוסח של החוק מאפשר את זה ומדובר בסכנה אנטי דמוקרטית".

ח"כ גדי איזנקוט אמר: "האמירה שהשר כפוף לשר והשר כפוף לממשל. אם משווים לחוק הצבא, יש עשרות מקרים שהרמטכ"ל אומר לשר אני חולק על עמדתך ומבקש ללכת לממשלה. אין כאן מקום להשוות לחוק יסוד הצבא שהיא מורכבת. בסיס להכל זה אמון בין המפכ"ל לשר והממשלה".

ח"כ יואב סגלוביץ: "תראו לי באיזה עוד חקיקה רשום מדיניות. המקום היחידי שאני מצאתי הוא בחוק החשמל. יש כאן ערבוב של שני תחומים בין המנהלי לתחום המשפטי. ואם כבר מציעים את זה אז איפה הסייגים, הגדרות, ללא פרסום. צריך לעצור את ההליך הזה".

השרה אורנה ברביבאי: "אני תוהה אם המשטרה תדע לצאת מכאן איך היא פועלת לאחר תיקון החוק הזה. יש כאן יצירת עמימות ולא אמירה ברורה בין תחומי הסמכות והאחריות. למשטרה אין הגדרה ברורה. זה יוצר בלאגן ופער תפישה גדול מאוד בין תפקיד המפכ"ל והאחריות שלו". ח"כ שרון ניר: "לדעתי נושא הכפיפות והמרות הם הכי משמעותיים לחקיקה המוצעת. ברגע שמערערים זאת, יש צורך להבהיר את הנושא הזה בצורה הכי מדויקת ומעמיקה".

בן-גביר בתגובה למתנגדי החוק: "כאשר זה היה במשמרת שלכם. לא שמעתי אף אחד מכם שביקש בוא נתקן את הפקודה ולא הכנסתם את הדברים הללו שאתם מבקשים עכשיו. לא ביקשתם מהשר להגיע לדיונים בוועדה? לא ביקשתם להסדיר את היחסים בין הממשלה לשר? זה לגופו של אדם ולא לתוכן. לא יעזור לכם. שמעתי טענות על מדיניות שאין אותם באף הצעת חוק? תלמדו את החומר יש חוקים למכביר אז תדייקו".

נציגי משרד המשפטים ציינו כי יש להסתכל על המארג הכללי בחוק ולא רק לכל סעיף לגופו על-מנת להגיע לאיזון נכון בהצעה. עו"ד גבריאלה פיסמן, משרד המשפטים: "העמדה של ועדת צדוק היא התווית מדיניות למשטרת ישראל ואמירה מפורשת שאין לשר אפשרות להתערב בכל הפרטים והיא אמירה רוחבית בפרטי הביצוע".

המשנה ליועמ"ש הממשלה (פלילי) עו"ד עמית מררי: "יש כאן מארג והסעיף בנושא זה לא עומד לבדו ולכן חשוב לשים את זה בקונטקסט הכללי. מבחינת האיזון הרצוי זה עדיין לא נותן מענה".

יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ: "אז למעשה עד שלא נקבל את כל סעיפי החוק שאתם רוצים, אתם מתנגדים לחוק". עו"ד מררי: "זה לא מה שאמרתי. אמרתי שאי שאפשר להסתכל על כל סעיף לבד כי צריך להסתכל לרוחב, כי הכל קשור למארג הכללי על-מנת למצוא איזון נכון". עו"ד גיל לימון: "אנו מבקשים נוסח של חוק שיעמוד באמות המידה המשפטיות כפי שאנחנו רואים אותו ומשרת את הדרג המדיני. זאת כדי לאפשר לשר להגשים את הסמכויות ומדיניותו בגבולות הדין מבלי לפגוע בעצמאות המשטרה מצד שני. יש שיח פורה שמוביל שינויים בחוק הזה. יש כאן בעיה. וזה נכון שבלוחות הזמנים אנחנו לא מצליחים למצוא פתרונות לכל הדברים ולהציע נוסח. עניין הסעיף שאומר שהמשטרה נתונה למרות הממשלה ונתונה לכפיפות השר. יש כאן קושי מה היחס בין הדברים? אנו סבורים שהסעיף של הכפיפות לא יהיה בחוק".

המשנה ליועמ"ש של הכנסת ושל הוועדה, עו"ד פרנקל-שור:"יש מחלוקת ביני לבין הממשלה לבין עצמאות החקירה והתווית מדיניות השר. הממשלה הציעה נוסח לפיה צריך שיהיה נוסח מעורב, אני חושבת שצריך שיהיה נוסח לכל סעיף נפרד כי שניהם עולמות נפרדים, אנחנו חידדנו זאת בסעיף נוסף". היא הוסיפה ואמרה: "מצד אחד כאשר מדברים על הפשטה אנחנו רוצים לצמצם ולרדת לרזולוציה אתם חוזרים שוב לעניין ההפשטה, אני לא מצליחה להבין את זה".

במהלך הדיון יו"ר הוועדה ביקר את המשטרה בחריפות ואמר: "מהרגע הראשון של הדיונים אני כל הזמן שומע איזונים ובלמים, איזונים ובלמים. ואני שואל אנחנו לא צריכים איזונים ובלמים גם על המשטרה? זה לא שהיא חפה מטעויות. אתמול ראינו מפכ"ל לשעבר (רוני אלשיך, ע.י.), שכל מדינת ישראל ראתה אותו בעבר אומר ״אני מכיר כל אות בחקירה״ ואתמול אמר שמעולם לא אמר את הדברים. מה זה עושה לאמון הציבור במשטרה? כאשר אנחנו רואים שיטות חקירה שנעשו פה, אני לא יודע אם הן חוקיות אבל בטח שהן לא אנושיות שמדברים על זכויות נחקרים. פה לא צריכים איזונים ובלמים?

"כשנחקר אומר שרוקנו לאימא שלו בת ה-85 את חשבונות הבנק ולאשתו, ושיקחו לו את הילדים. איפה האיזונים והבלמים למשטרה כשיש ניצב שאוסף חומרים על פוליטיקאים ליום אחד מי יודע, אולי הוא יצטרך את זה. כשיש בעיה של אמון הציבור עם שערוריות שניצבים מעורבים בהם, ובא השר ואומר אני אביא מפכ״ל מבחוץ (גל הירש, ע.י.). ומה עושים למפכ״ל הזה? תופרים לו תיק! פותחים נגדו חקירות להכתים אותו והוא כבר לא יכול להיות מפכ״ל. במשך שבוע מדברים פה על איזונים ובלמים. צריך גם איזונים ובלמים למשטרת ישראל. זה לא יכול להיות רק בצד אחד". לקראת סיום הדיון, הגיב עו"ד ניצב כהנא על הדברים ואמר: "נשמעו פה המון טענות נגד השוטרים. יש להערכתנו שלושה מיליון מפגשי שוטר אזרח בשנה. נכון, במעט מזה יש תקלות שיש לתקן אותם, אבל להפוך את זה לכותרת כל כך משמעותית . צריך לפרגן להם על העבודה הקשה והרגישה וצריך לומר את זה". יו"ר הוועדה אמר בתגובה: "הביקורת שאמרתי קודם זה על מקרים ספציפיים ואנחנו לא מכלילים כמובן. ברור שלא מדובר על מרבית השוטרים אלא על מקומות ספציפיים שיש שם תקלות. לדעתי צריך להתמקד בביקורת ולא להדוף את זה, אלא ללמוד איך מתקנים ומשפרים את המשטרה".

"כשנחקר אומר שרוקנו לאימא שלו בת ה-85 את חשבונות הבנק ולאשתו, ושיקחו לו את הילדים. איפה האיזונים והבלמים למשטרה כשיש ניצב שאוסף חומרים על פוליטיקאים ליום אחד מי יודע, אולי הוא יצטרך את זה. כשיש בעיה של אמון הציבור עם שערוריות שניצבים מעורבים בהם, ובא השר ואומר אני אביא מפכ״ל מבחוץ (גל הירש, ע.י.). ומה עושים למפכ״ל הזה? תופרים לו תיק! פותחים נגדו חקירות להכתים אותו והוא כבר לא יכול להיות מפכ״ל. במשך שבוע מדברים פה על איזונים ובלמים. צריך גם איזונים ובלמים למשטרת ישראל. זה לא יכול להיות רק בצד אחד". לקראת סיום הדיון, הגיב עו"ד ניצב כהנא על הדברים ואמר: "נשמעו פה המון טענות נגד השוטרים. יש להערכתנו שלושה מיליון מפגשי שוטר אזרח בשנה. נכון, במעט מזה יש תקלות שיש לתקן אותם, אבל להפוך את זה לכותרת כל כך משמעותית . צריך לפרגן להם על העבודה הקשה והרגישה וצריך לומר את זה". יו"ר הוועדה אמר בתגובה: "הביקורת שאמרתי קודם זה על מקרים ספציפיים ואנחנו לא מכלילים כמובן. ברור שלא מדובר על מרבית השוטרים אלא על מקומות ספציפיים שיש שם תקלות. לדעתי צריך להתמקד בביקורת ולא להדוף את זה, אלא ללמוד איך מתקנים ומשפרים את המשטרה".