כשבחרתי קדימה קיוויתי שבחרתי במנהיגה אמיתית - המעמידה את שיקולי האומה מעל שיקולים פוליטיים צרים.
כרבים ממצביעי קדימה, איכזבת אותי כשלא הובלת את קדימה לתוך הממשלה, למרות הקשיים. לא הצלחת להתעלות מעל אינטרסים צרים ולהעדיף את האינטרס הלאומי. לא לכך קיווינו כשהטלנו את פתק קדימה בקלפי. קווינו שהכוח האלקטוראלי העצום יביא לשינוי מהותי במצבה המדיני של מדינת ישראל.
ולא כצעקתה.
דווקא עכשיו, כשקדימה (על-פי הסקרים האחרונים) זוכה לתמיכה ציבורית רחבה יותר משל הליכוד, זה הזמן להיכנס לממשלה ולהשפיע. עם ישראל זקוק דווקא עכשיו למנהיגות מאוחדת וחזקה.
ואין אלו סיסמאות - זוהי דרישת המציאות. כשמדינת ישראל עומדת בצומת דרכים: במשא-ומתן עם הפלשתינים, עם הסורים, על-רקע המשבר ביחסינו עם ארצות הברית וכשהצל האירני מאיים על המדינה - זהו הזמן הנכון לכניסה לממשלה. אין שעה מתאימה יותר לאיחוד לאומי מאשר עכשיו.
ישראל ניצבת בצמתי החלטות היסטוריות. קדימה אינה יכולה להישאר בחוץ, על הגדר, ולהשאיר את המגרש בידי חוגי הימין הסהרוריים. יש לה מחויבות עמוקה למצביעיה להשפיע על המהלכים המדיניים, אשר תהיה להם השפעה מכרעת על עתיד המדינה.
בעוד מדינת ישראל נדרשת להכרעות קשות ולאומץ לב מדיני, חייבים לגלות אחריות לתת לראש הממשלה רוח גבית. את הרוח הזו צריכה לתת לו קדימה.
קדימה לממשלה!