ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "יש בחירות לכנסת והציבור בוחר ח"כים ולא ממשלה. האזרחים לא מצביעים על מספר 22 או 27 מבחינת שיטת ההצבעה. אנחנו נמצאים בסעיף תקלה בו יש כנסת קטנה מדי אל מול ממשלה. כרגע יש יותר מדי שרים ופחות מדי ח"כים, לכן צריך לדון על גודלה של הכנסת באופן שיפתור דברים נוספים". הוא שיתף מניסיונו: "נכנסתי לכנסת כח"כ באופוזיציה והפכתי לסגן שר לבט"פ ולמרות העומס אמרתי שאני חייב להיות בכנסת. קיבלתי אינדיקציות על בעיות שקורות וטיפלתי בהן בזמן אמת. מי שנכנס לתפקיד הזה צריך להישאר בכנסת ולעבוד יותר קשה. הקשר בין האנשים ברשות המבצעת שבאם להתמודד יומיומית יש לזה ערך אדיר גם לכנסת גן לממשלה וגם לאזרחים. צריך להיות נורבגי אם תאפשר לכנסת לעבוד ולא לייצר את הניתוק הזה. מהמקום של האפקטיביות והקשר יש משמעות לחיבור הזה".
ח"כ
עופר כסיף (
חד"ש-תע"ל): "הנגזרות התקציביות של החוק הזה בלתי נסבלות בעיקר לאור המשבר החברתי כלכלי והסבל על רוב אזרחי המדינה, ועל השכבות החלשות שמשלמות את המחיר הכבד. אני רואה זאת כיריקה בפרצופם אבל זו לא הבעיה היחידה. אנחנו עוברים עכשיו הפיכה משטרית למשטר דיקטטורי מוחלט, החוק הזה הוא חלק מהחלשת הכנסת אל מול הממשלה. הממשלה במשטרים כאלו שולטת בכנסת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה באמצעות הקואליציה. בואו ננסה להגיע להסכמה סבירה כי החוק שלפנינו לא סביר. כל ח"כ שייכנס בעקבותיו הופך לנאמן לפטרונו. הכנסת אינה רק בית המחוקקים אלא תפקידה גם לפקח ולרסן את הממשלה ולא משאירים את הכלים לכך".
עוד אמר: "כדי שיהיה יותר קשה לפטר, צריכה להיות פעולה קולקטיבית של כל הנורבגים כי ככל שזו פעולה של אחד על אחד, יו"ר הסיעה או הרשימה יש לו אפשרות להפעיל הרבה יותר מנופי לחץ ולסחוט כל אחד מהם בנפרד".
רוטמן: "באופן אבסורדי ככל שיש יותר ח"כים מחליפים, הראשונים שבהם פחות תלויים בפטרון. כשיש מכל סיעה 1- הוא תלוי על חוט וכשיש 10, למשל בליכוד מקומות 36-34 לפטר אותם זה אומר לפטר 10 שרים וזו חתיכת אירוע. ככל שיש פחות יש יותר תלות".