ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את "החוק הנורבגי" המורחב. 8 ח"כים תמכו' 5 ח"כים התנגדו. הוועדה אישרה את נוסח היו"ר ח"כ שמחה רוטמן כהצ"ח מטעמה, למעט סעיף "מנגנון ההשהיה" שקבע כי תתקיים מעין תקופת צינון למינוי מחודש לממשלה של שר או סגן שר שהתפטר מתפקידו בממשלה והוציא בכך את חבר הכנסת האחרון ברשימתו בין התיקונים שאושרו: מתן אפשרות לסיעות קטנות של עד 3 ח"כים לעשות שימוש בהסדר הנורבגי; ביטול התקרה של 5 חברי הכנסת מכל סיעה שיכולים להתפטר מהכנסת במסגרת ההסדר וקביעה כי שליש מחברי הכנסת בסיעות גדולות יוכלו לעשות בו שימוש. עוד לפי התיקון: לא ניתן יהיה להתפטר מהכנסת במסגרת ההסדר בתקופת בחירות או ממשלת מעבר הח"כים סגלוביץ' וקריב טענו כנגד הכפלת כוח השפעתה של הקואליציה בכנסת. היו"ר ח"כ שמחה רוטמן התייחס תחילה לקביעתו כי ההסדר לא יופעל בעת בחירות או ממשלת מעבר: "יש חשיבות לרציפות ולתקופת זמן ארוכה ומשמעותית בכנסת. בתקופה שלא הוקמה ממשלה אנחנו לא יודעים מי השרים בממשלה שתקום וכמה זמן תחזיק ממשלה שהולכת לבחירות. חווינו ביקורות ציבוריות מוצדקות על ח"כים שנכנסו לשלושה חודשים בתקופות בהן אין כנסת, שאף אחד מאיתנו לא מכיר אותם אך היו חברי הכנסת ה-24, בוודאי לא היינו רוצים לייצר זאת". בהתייחסו למכסות ההסדר אמר כי הוסיף מדרגה נמוכה נוספת גם למפלגות בהן עד שלושה ח"כים, "כדי לאפשר גם להן את השימוש בכלי, כך שמחצית מהחברים רשאים להפסיק את כהונתם. זה הסדר צופה פני עתיד כדי למנוע מצב בו סיעה תצטרך לבחור בין לנכוח בממשלה ולבין לנכוח בכנסת, שזו פגיעה לא מדתית בסיעות הקטנות. לסיעות גדולות קבענו שליש כדי לשמר את אותו העיקרון וכן הוספנו עיגול למעלה כך למשל הליכוד יעוגל מ-10 ל-11". בתגובה לטענות ח"כ קריב על הכפלת כוח הקואליציה אמר כי פוטנציאל השימוש בכנסת הקודמת היה יותר מאשר בכנסת הזו, בשל ריבוי המפלגות בקואליציה הקודמת. "את העיקרון לא שינינו במאומה". היו"ר ח"כ רוטמן הדגיש תיקון נוסף המונע כפל התפטרות במסגרת ההסדר: "אדם שהחליט מסיבות בריאותיות אישיות פוליטיות לעזוב את החיים הציבוריים ויושב כשר נורבגי, צריך לעבור שתי התפטרויות – 48 שעות עד שהתפטרותו נכנסת לתוקף ונהיה ח"כ ואז שוב 48 שעות עד שמתקבלת התפטרותו כח"כ. זהו תהליך לא הגיוני לטרטר ולכן נאפשר לעשות זאת כמעשה אחד במקום התפטרות כפולה. אין סיבה לייצר סרבול מיותר". בסיום דבריו, עדכן את חברי הוועדה כי לא יצביע על התיקון המשהה את היכולת לחזור מחדש לממשלה כשר או סגן שר וכי בכוונתו לנסות להגיע להסכמות בנושא לקריאות 3-2: "הסעיף מעורר גם תיקון עקיף לחו"י הממשלה – על שיקול דעתם של שרים האם לצאת או לא בנורבגי. יש לחשוב בכובד ראש האם זה לא יטה את שיקול דעתם בעניין החזרה לכנסת. העלו רעיונות לתקופה של חודש וייתכן שזה ארוך מדי אך היום זה אפס, מרגע שנכנס לכנסת הוא יכול באותה ישיבה להתמנות שוב. תיאורטית הוא יכול לא להיות שר אפילו דקה, אפס צינון". ח"כ גלעד קריב: "נוצר פה תמריץ לפיצולי סיעות והגענו למצב מטריד בנושא הזה. אחוז החסימה לא נועד כדי שתהיה חבירה טקטית שיום לאחריה הכל מתפצל. אם המחוקק המכונן אמר שיש אחוז חסימה סביב 4 ח"כים יש לנסות לשמר את הרעיון הזה. הייתי אומר שמפלגה של אחד עד שלושה יכולה להשתמש במינוי אחד. ח"כ קריב הוסיף: "הקפיצה למדרגה של שליש גדולה מדי ולא סבירה. נוצר תמריץ מטריד למינוי אנשים לשולחן הממשלה כמעט באופן פיקטיבי רק לניצול הפוטנציאל הנורבגי. ככל שסיעה תהיה יותר גדולה הסיכוי שתהיה בקואליציה גדל, זה רק יגדיל את המינויים וזה לא מביא ברכה לראשי ממשלה עתידיים אלא ייצר לחץ מיותר עליהם. מגיעים פה למצב שהקואליציה יכולה לקבל הכפלה של כוחה השלטוני בשליש עד מחצית מכוחה. כרגע אנחנו שוב מעגנים את עיוות הכוח, לא בהשוואה לכנסת הקודמת שמה שהיה קיים גם היום, ויש לחשוב על כך. בנוסף, אחרי הרכבת ממשלה התפצלה סיעה ומישהו מתפטר והדין הוא האחרון ברשימת המועמדים. יכול להיווצר תמריץ לנקמנות". ח"כ יואב סגלוביץ': "יש לראות את האיזון בין הממשלה לכנסת ומה טוב לרשות המחוקקת. לסיעות קטנות צריך להוריד את התמריץ לדחוף שרים לממשלה. יש בזה היגיון מול הכנסת ובאמירה שאם אתם רוצים יותר שרים יהיה לכם פחות ייצוג בכנסת. אי-אפשר להתעלם מכך שאנשים מצביעים לרשימה מסוימת ולאחר מכן מקבלים משהו אחר. אנחנו לא בעולמות נפרדים ובסוף הכנסת מוחלשת גם בגלל זה. סיעה של 4-3 ח"כים עם 3 שרים זה לא הגיוני. יש השפעה פוליטית בכנסת ובממשלה והיא מוכפלת ע"י כך. סיעות קטנות מקבלות תהודה יותר גדולה מסיעות גדולות בשל כך". ח"כ אריאל קלנר: "דווקא כח"כ נורבגי, אני אמור להיות בעד כמה שיותר הגנה עליי, אך ככל שאתה מגדיל במפעל למשל את הזכויות וקושי בעל המפעל לפטר עובדים, הקושי לקבל עובדים חדשים עולה. גם כאן, ככל שתגדיל את קושי השר לחזור לממשלה פחות ישתמשו במנגנון שהוא חשוב. צריך לקחת גם את זה בחשבון". יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי הסביר את שינויי הנוסח המוצעים מטעם היו"ר ואמר כי "בתקופות בהן יש פעילות נמוכה יחסית בכנסת - התקופה שעד להשבעת ממשלה אח אחרי התפזרות הכנסת, אין מה להוסיף ח"כים נורבגים כי אלו תקופות בהן הוועדות מתכנסות בצורה מועטה וגם בממשלה השרים פנויים יותר לעבודתם". בהתייחסו למכסות המוצעות להסדר אמר: "במצב הקיים סיעה שגודלה לא היה מאפשר לה ככלל להיכנס לכנסת כרשימה עצמאית, אינה יכולה לעשות שימוש בהסדר הנורבגי. ככל שמאפשרים לסיעות יותר קטנות להשתמש בהסדר הנורבגי, עלול לגדול התמריץ לפיצול סיעות וגם להוספת שרים לסיעות אלה. במקרה של סיעת יחיד, תוכפל נוכחותה במוסדות השלטון אם יהיו לה נציג אחד בכנסת ונציג אחד בממשלה. על "מנגנון ההשהיה" לחזרה לממשלה כהצעת היו"ר אמר כי "הסעיף עוסק בסיטואציה בה שר יצא בהסדר הנורבגי וחזר לכנסת. הוא לא יכול לצאת שוב בנורבגי וההצעה כאן מתייחסת לחזרתו לממשלה. חלק מהקושי הוא שיש ח"כים שבמידה מסוימת הם על תנאי- תמיד האחרון ילך כנגד השר/ סגן השר שחוזר. הכלי הראשון להתמודדות עם הקושי הוא ששר או סגן שר לא יכול לחזור רק לפי החלטתו, אלא צריך להיות מפוטר או להתפטר מהממשלה. כלי נוסף הוא שהשימוש בהסדר הנורבגי לא מתאפשר יותר מפעם אחת. אתה יכול להתמנות שוב לשר אבל לא לצאת בנורבגי. כלי נוסף שיו"ר הוועדה מציע הוא תקופת השהייה או מעין תקופת צינון- תקופת זמן מסוימת לא תוכל להתמנות מחדש לשר או סגן שר. זה מוריד את התמריץ לתרגיל בו שר יפוטר או יתפטר מהממשלה ויצביע במקום ח"כ מסוים וכעבור ימים ספורים יחזור להיות שר".