ועדת הכספים החלה לדון (יום ג', 24.1.23) בהפרדת הפעילות העסקית של כאל (כרטיסי אשראי לישראל) ובנק דיסקונט. במהלך הדיון הציגו האוצר ויתר נציגי הרגולטורים עמדה אחידה כי הפרדת חברות האשראי מהבנקים תרמה משמעותית לתחרות בענף מתן האשראי, ואפשרה לחברות האשראי נגישות גם ללקוחות שבאופן מסורתי לקחו הלוואות בבנקים בלבד, וכי הפרדת כאל ודיסקונט תרחיב עוד יותר את התחרות מנגד טענו בדיסקונט כי ההפרדה של הגופים הקודמים כשלה, וכי הפרדתם מדיסקונט תקשה עליהם להוות תחרות לבנקים הגדולים, ודווקא תפגע בתחרות. עוד דרשו בבנק כי אם יוחלט שעליהם להיפרד מכאל, יותר להם למכורה לגופים המוסדיים, צעד שנבחן באוצר. לטענת מנכ"ל בנק דיסקונט, אורי לוין, דיסקונט הוא הגוף העיקרי אם לא היחיד הצפוי להיפגע מהוראות התקנות ולמעשה מדובר בחקיקת משנה פרטנית אשר תחול על גוף אחד במשק בלבד. זאת, מבלי שבוצעה בתקנות כל התאמה אשר תהפוך את האמצעי הקיצוני שננקט למידתי יותר. לדבריו, החוק קובע כי כפיית מכירה תתבצע בהחלטה של שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים. "אנו סבורים שלוחות הזמנים בהם הובא העניין בפני הוועדה אינם סבירים, ואינם מאפשרים לה לבחון את הנושא המורכב לעומק", כתב במכתב שנשלח ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. עוד הוסיף כי כפיית מכירת כאל היא צעד רגולטורי קיצוני. "התערבות ממשלתית אגרסיבית כגון זו בשוק החופשי, נכון שתתבצע רק במקרי קצה בהם היא מוצדקת ורק במקום בו לא ניתן לממש את מטרות המדיניות בדרך אחרת. החלטה כזו מחייבת ביטחון מלא בנחיצותה. ככזו, היא חייבת להיות מבוססת על תשתית עובדתית איתנה, ניתוח מתודולוגי סדור, בחינת חלופות שפגיעתן פחותה ושרטוט מדויק של היעדים שניתן להשיג באמצעות כפיית המכירה... זהו אינו המקרה שלפנינו. כפי שנראה בהמשך, ההחלטה על כפייה של מכירת כאל נסמכת על בסיס רעוע שאינו יכול להצדיק אותה", כתב. לוין הוסיף כי בבנק דיסקונט משוכנעים שכפיית מכירה של כאל בעת הנוכחית היא החלטה שגויה בכל היבט: ציבורי, צרכני ותחרותי. "זהו הימור מסוכן. סיכוייו של המהלך להביא לקידום התחרות הם אפסיים. מנגד, קיימת סבירות של ממש שתוצאת המהלך, שהוא בלתי הפיך, תהיינה האמרת המחירים בתחום האשראי הצרכני - כפי שכבר קרה עקב הפרדת לאומי קארד וישראכרט מהבנקים הגדולים", אמר.