"במסגרת הצעת חוק הזו מבקשים לשנות את האיזונים. אך ההצעה חורגת מהמודלים שהוצעו עד כה גם ע"י מבקרי המערכת וכן מהמודלים המקובלים בעולם. כל השינויים הללו הם בכיוון אחד- מתן יותר כוח לרשות המבצעת ולרוב הקואליציוני לפעול והפחתה משמעותית בבלמים שיכולה לשים הרשות השופטת.
בשלושה מישורים עיקרים יש הפחתה וחריגה מהצעות קודמות -
- היבט ההצטברות - ההצעה לא מסתפקת באחת ההצעות שעלו- פסקת התגברות, רוב מיוחס לפסול חוקים, שינוי הוועדה לבחירת שופטים אלא גם וגם וגם. לא מצאנו שילוב כזה בטיוטות קודמות או במדינות אחרות.
- נראה שהלכו בכל אחד מהדברים האלו לקיצון גם ביחס לאקדמיה ולפרקטיקה. בוועדת נאמן ב-2004 דובר על רוב של 70 לפסקת התגברות, כשר משפטים נאמן ב-2012 דיבר על 65, ב-2017 השרה שקד דיברה על רוב של 61 אבל שיהיה בדיעבד כדי שיהיה דיאלוג חוקתי בין הכנסת לבית המשפט. פה הולכים על הרוב הכי נמוך וגם מראש. יש הרבה עיסוק בכתיבה למה יש יתרון בפסקת התגברות בדיעבד, כך שמתגברים על הפרשנות ולא על החוקה עצמה. אותו הדבר לגבי הרוב המיוחס הנדרש בבית המשפט לפסילת חוקים - דרישה של 15 מתוך 15 בניגוד ל6 מתוך 9 בהצעה של השרה שקד. כלומר בכל אחת מההצעות הלכו הכי לקצה.
- ההצעה לא כוללת תיקונים מאזנים אלא כוללת תיקונים רק בכיוון אחד של לשחרר את הממשלה והכנסת מהמגבלות. בעבר דובר על פסקת התגברות אבל כנגד זה העלו את חוקי היסוד לרמה חוקתית עם שריון והליך חקיקה מיוחד. כלומר - נתנו לכנסת כלים מול בית משפט אבל מקביל הטילו מגבלות על הכנסת.
"בשלושת ההיבטים הללו ההצעה הולכת מאוד רחוק. יש פה צירוף של פסקת התגברות מקנדה, ודרישה לפה אחד בבית משפט לביטול חוקים מאל סלבדור, וועדה לבחירת שופטים עם רוב קואליציוני ממקום אחר. מביאים עוד שלייקס ועוד שלייקס ובסוף מגבילים הגבלה משמעותית את יכולת בית המשפט העליון להגביל את הממשלה והכנסת ולהגן על כללי המשחק ועל זכויות היסוד. בישראל בית המשפט הוא המגבלה העיקרית המבנית על כוח הממשלה והכנסת. אין לנו מגבלות כמו משטר פדראלי, חוקה שמעשית כמעט אי-אפשר לשנות, הפרדה לשני בתים ועוד. בסופו של דבר במשטר שלנו אם הממשלה רוצה לעשות משהו שבאמת חשוב לה יהיה לה את הרוב בכנסת להעבירו. מה שיש בסופו של דבר כאיזון זה בג"ץ.
"השילוב של המגבלות והיעדר המרכיבים המאזנים יוצרים הסדר לא מאוזן וחריג ביותר במבט השוואתי שמבטא הפחתה משמעותית ביותר בבלמים המוטלים על הרשות המחוקקת והמבצעת ופגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוח השלטוני שהוא עיקרון ליבה במשטר הדמוקרטי.
"הדבר הזה מעורר חשש כבד גם לפגיעה קשה בזכויות אדם שהמבנה הזה הוא אמצעי מרכזי לשמירה עליהן. התוצאה של הגם וגם וגם היא שחלק מהדברים לא קוהרנטיים ולא מתיישבים יחד. אם רוצים לצמצם משמעותית את העבודה החוקתית של בית המשפט, גם פסקת התגברות של 61 מראש וגם 15 מ-15, כוחו החוקתי מצטמצם והוא חוזר להיות בית המשפט שלפני המהפכה החוקתית אז מה ההצדקה לשנות את ההרכב של הוועדה לבחירת שופטים להרכב יותר פוליטי? אותו הדבר במתח שבין פסקת התגברות לרוב של 15 מ-15 - אם כל 15 השופטים חושבים שמשהו לא חוקתי, מה ההצדקה להתגבר על זה?"
בהתייחסו לתחולת החוק אמר בליי: "במקרים בעבר בהם העבירו תיקונים משטריים המשנים את היחסים בין רשויות השלטון כמו המעבר לבחירה ישירה או ביטולה, או כמו ביחסי קואליציה אופוזיציה, בין אי-אמון רגיל לקונסטרוקטיבי נעשו עם החלה עתידית מהכנסת הבאה".
היו"ר ח"כ רוטמן: "האם השינוי בהרכב הדיינים נעשה בהמלצה של הייעוץ המשפטי לתחולה עתידית? שינו את הרכב הוועדה לבחירת דיינים עם תחולה מידית והתזכיר שעליו מלינים לגבי הליכי חקיקה תקינים הופץ ל-72 שעות וביום שני זה כבר עלה למליאה לקריאה ראשונה".
היועמ"ש עו"ד בליי: "בשורה התחתונה אנחנו מציעים לוועדה ואני מבין שזו הכוונה לשקול את הדברים לעומק ולתת דעתה לכל אחד מהמרכיבים כדי להגיע להסדר מאוזן יותר שמתמודד עם הקשיים השונים שהועלו, בניסיון לשמור על עקרון הפרדת הרשויות והגנה על זכויות, מתוך הסתכלות על מכלול הכלים. נתנו מפת דרכים ונגענו בשורת הנושאים שעולים ונרחיב עליהם בהמשך".