נכתב כבר כי העסקה שאמורה הייתה להתבצע בעניינו של החייל החטוף גלעד שליט, זאת שעדיין לא ברור אם תתבצע אם לאו, מסוכנת. זאת, בהנחה כמובן שההסכם שעמד להיחתם בין ממשלת נתניהו וממשל החמאס בעזה כלל את שחרורם של מתכנני ומבצעי פיגועים באזרחים בתמורה לשחרורו של שליט.
נכתב גם שאפילו אם רק אחוז אחד מ-450 המשוחררים המסוכנים יחזור לתכנן ולבצע פיגועים, ויאפשר את הריגתם של עשרות אזרחים ישראלים - מדובר בעסקה שצריך להיות ברור לחלוטין כי מסוכן לבצעה. השילוב של תנאי החיים הבלתי נסבלים בעזה, שלטון החמאס הקיצוני וחבורת המשוחררים - יעשה את שלו, ולכן התסריט הנ"ל יתממש בסבירות גבוהה תחת ההנחה שעסקה זו תתממש. מכאן, הדרך להידרדרות נוספת סלולה - מבצע נוסף של צה"ל בעזה, שהפעם ילווה במטח טילים על תל אביב רבתי ואולי אף על ירושלים.
שחרור "רכים" לעומת "כבדים"
אפשרות אחרת הינה שחרור יותר אסירים שהינם פחות מסוכנים. ממשלות ישראל האחרונות לא חשודות בצדיקות ואף לא בחוכמה יתרה; לפי נתונים רשמיים, מתקני השב"ס מחזיקים כ-7,000 אסירים בסך-הכל. מספר כה גדול של אסירים מחזק את תחושת המירמור ומתדלק את המשך השנאה לאזרחי מדינת ישראל מצד האוכלוסיה הפלשתינית. ייתכן שהצהרה ממשלתית פומבית על מוכנות לשחרור מספר כה גדול של אסירים "רכים", תפעיל לחץ כה גדול על האסירים ה"כבדים" ועל מקבלי ההחלטות בחמאס, כך שמתווה כזה יהפוך לאפשרי. בתור אדם ששמע מספר משפטים צבאיים של פלשתינים במסגרת שירות המילואים שעשיתי כקצין ליווי אסירים פלשתינים, אני יכול להעיד כי רמת הענישה של הנאשמים הייתה בממוצע גבוהה מאוד, ההליך הפלילי היה מהיר עד כדי חוסר תקינות משווע והשונות בין השופטים השונים הייתה משמעותית. לכן, קיצור מושכל של תקופות המאסר לחלק מהאסירים ללא דם על ידיהם - מתבקש.
נראה כי הסיכון בשחרורם של 3,500 אסירים "רכים" וקיצור תקופת המאסר של חלק מהאסירים הנוספים, בתנאי שאין דם על ידיהם - קטן יותר מהסיכון בשחרורם של 450 אסירים, ביניהם מתכנני ומבצעי פיגועים. גם התועלת מעסקה כזו משמעותית יותר בכך שממשלת ישראל תאותת שהיא מעוניינת בשיפור החיים המשותפים עם הפלשתינים. מצד שני - ייתכן מאוד שהידרדרות המצב המדיני לאחר שחרורם של אסירים אלו "תסייע" לחלקם להפוך להיות משתתפים אקטיביים יותר בפיגועים. על-פי נתונים שקיבלתי משירות בתי הסוהר, חלק משמעותי מהאסירים הרכים יותר אינם צדיקים - לכן חלופה זו, שלא ברור האם היא בת-מימוש, הינה במקרה הטוב הרע במיעוטו ובהחלט איננה משוללת סיכון לחיי אדם.
שילוב של חלופות
החלופה השלישית הצבאית כנראה איננה ריאלית, מכיוון שתעלה במקרה הטוב בחיי חלק מהמשחררים.
מאידך-גיסא, גם השארתו בשבי מזיקה למורל הלאומי ופוגעת בכל אזרח שיודע כי חייל ישראלי נרקב במשמורת הפלשתינית. לכן צריך לקדם את ההליכה למתווה של שלום עם הפלשתינים - ייתכן שהליכה במתווה של פדרציה ישראלית-פלשתינית והימור על החלופה השנייה, למרות מגבלותיה - יניב פירות. שילוב הפעולות עשוי לאפשר סיכון קטן יותר לחידוש האלימות באזור.
