באוצר ציינו כי ישנם הבדלים בצווי הירושה וכי עליהם לוודא מי הם היורשים לצורכי זכאות. עוד ציינו כי חברת "ענבל" האמונה על הנושא עושה מאמצים גדולים, בהם שיחות טלפון כהדרכה לפונים, והוסיפו כי כדי להגיש את הבקשה לא צריך עדיין את כל המסמכים, ולאחר הפנייה מוגש סיוע למבקשים, וקראו לכלל הזכאים להגיש בקשות. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, תהה כיצד נקבע מספר המשפחות הזכאיות. מהאוצר נמסר בתגובה כי שאלו משפחות מדוע חלק מבני המשפחה הזכאים לא פנו ונמצא כי לחלק מהמשפחות יש קשיים טכניים, חלקן מתנגדות רגשית להסדר, ואחרות אינן מוכנות להגיש את בקשותיהן. עוד פרסם האוצר פנייה בקמפיין רדיו, באינטרנט ובאמצעות עמותות העומדות בקשר עם המשפחות. ממשרד המשפטים נמסר כי ישנן 100 בקשות נוספות שלא נבדקו וכי המספרים הם יותר מ-50%. עוד נאמר כי התקבלו החלטות כדי להקל על הפונים. למשפחות יש תחושות מעורבות לגבי נושא הפיצויים והן מרגישות שהמצב הנתון קשה. מאיר קורח: "כל נושא הפיצויים התקבל ברגשות מעורבים אצל המשפחות שלנו, משפחות הילדים החטופים, אלה שלא הגישו זה חלק מהסתייגות מהמתווה ומהפיצוי, שחלק חשוב שהוא לא מספיק וחלק חשבו שלא ייתן פתרון לבעיה. אני עצמי התייאשתי לקבל את החלק של אמא, קיבלתי את החלק של אבי, אני רואה את הבעיה בעיקר בבעיה של צוואת ירושה. אני מצפה לרגישות ולא להתחפרות בחוקים ובסעיף קטן כאן או שם. הצעתי לחברת ענבל שאיפה שיש משפחות שההורים לא התגרשו והם נפטרו, מספיק צו ירושה של האב". מנכ"ל עמותת עמרם, תום מהגר, ציין כי החלטת הממשלה נוצרה כמתווה חד-פעמי ללא מספיק מקום למשפחות רבות שלא הגישו בקשות. ח"כ משריקי ביקש לקבל את רשימת הקלות וכן להקל יותר על המשפחות. יו"ר הוועדה סיכם את הדיון בכך שמספר הבקשות הנמוך שהוגשו מהווה כתם על החברה הישראלית וכי הממשלה הייתה צריכה להקל על משפחות לבקש פיצויים.