בנוסף, הציג שפיגלר את פרויקט ההסבה לגז המבוסס על החלטת מליאת דירקטוריון החברה מחודש דצמבר 2022, לפיה הונחתה ההנהלה לקדם את פרויקט ההסבה לגז של 4 יחידות ייצור פחמיות בתחנת הכוח רוטנברג (אשקלון) ו-2 יחידות ייצור פחמיות בתחנת אורות רבין (חדרה). מדובר בהסבת שש היחידות האחרונות שעדיין מייצרות חשמל באמצעות פחם, לייצור על-ידי גז בגיבוי פחם, וזאת עד לסוף שנת 2025. "משנת 2012 אנו צורכים פחות ופחות פחם להפעלת התחנות. היקף צריכת הפחם של חברת חשמל נמצא בירידה מתמדת, ועל-פי התחזית יעמוד על אפס בסוף שנת 2025, זולת אותן ארבע יחידות שישמשו אך ורק לעתות משבר של חירום ומצוקה אנרגטית", הבהיר. בתוך כך, התייחס שפיגלר ליחידות ייצור החשמל 70 ו-80 אשר תפעלנה בגז טבעי, וציין כי הפעלתה המסחרית של יחידה 70 תחל ביום 30.11.23, ואילו של יחידה 80 תחל כ-9 חודשים לאחר מכן. "אנו עושים כל מה שניתן כדי לקצר את לוחות הזמנים. יש לנו אינטרס מובהק ערכי ותפעולי לייצר חשמל באמצעות גז, שלא לדבר על מחיר ייצור חשמל". לשאלת יו"ר הוועדה בדבר העיכובים בהפעלת יחידות אלו, תלה שפיגלר את האיחורים, בין היתר, בתקלות רבות מצד חברת GE העולמית, אשר זכתה במכרז להקמת היחידות.

ח"כ מיכאל ביטון: "אני בטוח שמנכ"ל חברת החשמל יהפוך כל אבן לשם המטרה ועל-מנת לעמוד בלוחות הזמנים. לעיתים, ברגע שקשה לחברת החשמל מבחינת הכנסות אז היא מורידה רגל מהגז בתחום התשתיות. כל שקל שיושקע בתשתיות יהיה ברכה לישראל. אנו גם רוצים להגיע למצב של אפס ניתוקי חשמל, שלא נראה בית של קשיש או משפחה מרובת ילדים ללא חשמל. צריך למצוא דרך שבה קרן העזרה לחלשים שהוקמה בחברה לא תעמוד על 15 מיליון שקלים אלא על 50 מיליון". ח"כ יונתן משריקי: "המדינה ציפתה שתהיה הוזלה בחשמל בעקבות הגז הטבעי, אך בשל כל מיני תקלות ששמענו פה המחיר לא ירד. למעשה אנו לא דנים פה רק על מחירי החשמל, אלא על הקשר לתקציב המדינה ועל ההשפעה על כל השכבות באוכלוסייה. מחירי החשמל לא יורדים ואנו מפסידים פעמיים. אנו סומכים את ידינו על מנכ"ל חברת החשמל שיעשה כל מה שביכולתו על-מנת להגיע לתוצאה הזו". מנהל אגף בכיר שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, הד"ר גיל פרואקטור: "הסיבה המרכזית שבגינה אנו כמדינה צריכים להפסיק את השימוש בפחם היא קודם כל מניעה של זיהום אוור שהורג אנשים. מצד שני חשוב לזכור שגז מזהם גם כן. המטרה היא לעבור לכלכלה מאופסת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות. לגבי יחידות 4-1 הפחמיות באורות רבין - הן פועלות בטכנולוגיה שאסור להפעיל אותה באיחוד האירופי והיו צריכות להיסגר כבר בשנת 2022, וזה לא קרה. התנעה של היחידות הללו פעמיים או שלוש בשנה מהווה שחרור של כמות גדולה של מזהמים. כמדינה, אנו חייבים להשקיע את כל המאמצים במעבר לאנרגיה מתחדשת". סמנכ"ל תפעול בחברת נגה (ניהול מערכת החשמל), שיקי פישר, פירט על מדיניות צמצום השימוש בפחם של החברה, הכוללת, בין היתר: פעילות מינימלית של היחידות הפחמיות המסונכרנות לרשת, אי-שמירת רזרבה ביחידות הפחמיות והפעלת יחידות 4-1 באורות רבין ע"פ נוהל חירום. כמו-כן, מנה פישר תנאים נוספים לצמצום הפחם, לרבות הכנסה לפעילות של יחידות 70 ו-80 בתחנת הכוח אורות רבין, עמידה בתוכנית ההסבות של היחידות הפחמיות, הגדלת הקצאת הגז למשק החשמל והמשך קידום של אנרגיה מתחדשת.

מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל, ניר סהר: "יש לקבוע מועד לסגירה סופית של יחידות 4-1 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין, המביאות למותם של כ-50 אנשים בשנה. הציבור לא מקבל מידע ברור מתי הן תיסגרנה. כולם מדברים על התעריפים, אבל חייבים לדבר גם על ההשפעה הבריאותית. מדובר על ילדים, מבוגרים ומעוטי יכולת. מוכרחים להפסיק את השימוש בפחם ולקדם אנרגיות מתחדשות". ראש תחום אקלים ואנרגיה בארגון גרינפיס ישראל, דנה כהן: "סוגיית הפסקת השימוש בפחם במשק החשמל בישראל, מעבר להיותה סוגיה של עמידה בהתחייבויות של ישראל בהסכמים בינלאומיים, ומעבר להשלכות הכלכליות הבאות לידי ביטוי בעליית מחירי החשמל שאנו עדים להם בשנה האחרונה, היא סוגיה של בריאות הציבור. אפשר היה לעשות מהלכים של התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיה מתחדשת שהיו מקטינים את הזיהום - ואת המחיר הציבור משלם. הגז לא מספק הבטחה בנושא הזה". יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "כולנו מבינים כמה קריטי להקים את יחידות 70 ו-80 ולעמוד ביעדים. אני רואה נכונות אמיתית וכנה מצד המעורבים להוביל קדימה את המהלך הזה, ואני מקווה שעד סוף 2025 לא נראה יותר שימוש ביחידות פחמיות. אני קוראת לרגולטורים לראות איך מפקחים על כך שחברת החשמל עומדת ביעדים האלו, מדובר בחיי אדם ובאוויר שאנו נושמים. תפקיד הוועדה הזו הוא לראות שדברים אכן קורים. מעבר לכך, ברמה האנושית, אני קוראת לשר האוצר ולשר הרווחה לראות איך מרחיבים את המענה למשפחות מוחלשות בסוגיית ניתוקי החשמל".

בתוך כך, יוסי אבו, מנכ"ל ניומד אנרג'י, הציג בוועידת האנרגיה המצרית EGYPS23 בקהיר, את התוכנית להרחבת לוויתן, ואמר: "אנחנו מקדמים בימים אלו את הגדלת ההפקה מלוויתן באמצעות התקנת צינור שלישי שיוביל גז אל האסדה, ובנוסף משלימים את הרחבת הקיבולת של צינור EMG מ-5 BCM ל-8 BCM, כדי לענות על הביקוש הגואה במשק האזורי. בנוסף אנחנו פועלים לקידום חיבור 'קו ניצנה' - חיבור יבשתי חדש בין ישראל למצרים, שיאפשר תוך כמה שנים הזרמה של כמויות נוספות של גז טבעי מישראל למצרים. אנחנו רואים את הביקוש למתקני LNG נוספים באזור ומקדמים הקמת מתקן הנזלה ימי מלוויתן". באשר למאגר אפרודיטה ציין אבו: "אנחנו נחושים למצוא דרך לפתח את מאגר אפרודיטה דרך התשתית המצרית ומתקני ההנזלה שם. מאגר אפרודיטה ישמש בחלקו את השוק המקומי ובחלקו ייצוא ל-LNG. שיתוף הפעולה עם התשתית הקיימת הוא המפתח לשינוע גז לשווקים השונים". במהלך הכנס אמר ד״ר מגדי ג'לאל, יו״ר EGAS חברת הגז הלאומית של מצרים שארצו נחושה להעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון בתחומי הסחר, ההנזלה והשיווק של גז טבעי.