היועמ"ש לוועדה, עו"ד גור בליי, הבהיר כי המשמעות של ההסדר המוצע, גם לאחר הוספת הסעיף, היא כי לא תתאפשר ביקורת שיפוטית על הרוב המכריע של ההוראות הנוגעות להליך החקיקה, המעוגנות בסעיפים לא-משוריינים בחוק-יסוד או בתקנון הכנסת, ולא תתאפשר ביקורת שיפוטית בסיטואציות בהן לא הופרה הוראה מפורשת בחקיקה או הוראה של התקנון, אבל נמנעה מהח"כים האפשרות לגבש את עמדתם על הצעת החוק, ולקיים דיון מינימלי כפי שקרה בחוק מיסוי דירה שלישית".

במהלך הדיון חזר היו"ר רוטמן על חשיבות הפרדת הרשויות וקבע כי גם אם הכנסת תעביר חוק ברוב הנדרש, אין לערער על ההחלטה. הוא טען כי הפוסק האחרון במה שקורה בתוך הכנסת הוא הכנסת וכי הנזק שנגרם מפסיקה כמו זו בעניין חוק מס דירה שלישית גובר על התועלת. רוטמן הסביר כי לבית המשפט אין מומחיות בהליכי חקיקה וכי מתן אפשרות להתערבות יוצרת נזק משמעותי יותר מהעובדה שמדי פעם עלול להתקבל חוק בצורה פגומה.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הביעה חשש כי ללא הגנה ראויה הכנסת עלולה לחוקק או לפגוע בזכויות כפי שתמצא לנכון. רוטמן השיב כי ההקפדה על הוראות חקיקה לא הייתה מתוך חשש מבית המשפט אלא משום שכך יש לחוקק כראוי. עוד קבע כי ועדת החוקה אינה חיה בצל בית המשפט ואמר: "אם הכנסת תפעל בניגוד לתקנונה, כשם שהפטיש של בית המשפט הוא הגורם המבקר של ההליך שקדם לפסק הדין, כך יו"ר הכנסת אמור להיות הגורם המבקר את הליכי החקיקה". עו"ד גור בליי הוסיף כי הרוב המכריע של התקנות המנחות את הליך החקיקה מצויות בתקנון הכנסת, כמו הדרישות לשלוש קריאות, העברה להכנת ועדה ועוד. ההוראות הבסיסיות ביותר של הליך החקיקה לא יהיו ניתנות לביקורת. הוא גם ציין כי המחוקקים נתונים לביקורת שיפוטית פוטנציאלית וכי הדבר גורם להם להיות זהירים יותר בהליכי חקיקה. ללא הגנה זו, הם יכולים לקבל "מעבר חופשי", שעלול להוביל לתוצאות לא ודאיות.