עונת המעבר, הנושאת בחובה אבקנים המחוללים אלרגיה בקרב הרגישים, ידועה כעונה הדורשת מצדם תשומת לב מיוחדת בכל הקשור לקשיי נשימה. מצבם של הסובלים מאלרגיה (כ-15% מהאוכלוסיה) - מחמיר במיוחד בתקופות של אובך וזיהום אוויר.
כלל האוכלוסיה תחוש בגירוי, אודם או דמעת בעיניים, גירוי באף, בגרון ובדרכי הנשימה, נזלת, התעטשויות, צרידות וליחה. מי שרגיש, כולל אוכלוסיות כמו תינוקות, קשישים ונשים בהריון, עלול לחוש החמרה במצבו, עד כדי סכנת חיים. מה שמבלבל עוד יותר את המערכות הגוף הוא המעבר בין החדר / המשרד / הרכב הממוזג - לאוויר הפתוח וחזרה. שינויי הטמפרטורה כשלעצמם מהווים גירוי.
חלקיקי זיהום נשימים מהווים גורם סיכון עיקרי לתמותה ולתחלואה - כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. הסיבה לכך היא שמדובר בחלקיקים בעלי קוטר זעיר החודרים לעומק מערכת הנשימה, בה הם גורמים, בין השאר, לזיהום ולהתפתחות דלקות ו/או לגירוי חריף של מערכת הנשימה. חלקיקים אלו סופחים אליהם שאריות זיהום תעשייתי וזיהום מתחבורה, שלהם השפעות רעילות וריכוזיהם אף עולים במהלך סופות אבק וחול - שנושאות עמן גם חיידקים גורמי מחלות.
החלקיקים המזהמים באוויר גורמים לגירוי של הסימפונות, אשר גורם לנטייה מוגברת של הפרשות ליחה, בעקבותיהם חיידקים מתרבים וגורמים לזיהומים נשימתיים. במקביל, מתרחשת תגובה אלרגית הגורמת להתכווצות נאדיות הריאה ולצפצופים הידועים.