"על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון". כך אומר (19.3.23) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בנוגע להתנהלותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר. בן-גביר "רשאי להתוות מדיניות ועקרונות כלליים עבור משטרת ישראל, לרבות ביחס להפגנות ולחסימה ופינוי של צירי תנועה", אומר עמית. לצד זאת, ברור "כי השר אינו רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של המדיניות האמורה, ואינו רשאי ליתן הנחיות קונקרטיות אגב התרחשותם של אירועים פרטניים. עניינים ופרטים אלה נתונים לשיקול הדעת המבצעי-האופרטיבי של הדרגים המקצועיים של המשטרה והמפקדים בשטח, על-פי הנסיבות המשתנות והתנאים בשטח. "מכאן, שאין השר רשאי ליתן הנחיות מבצעיות בדבר הדרכים ליישום מדיניותו, אופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים הנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע וכיו"ב. על-מנת למנוע מחלוקות בעתיד, הרי שגם 'אזכור' של המדיניות במהלך אירוע מבצעי קונקרטי שעה שזה עודנו מתנהל, עלול להתפרש כהנחיה אופרטיבית". עמית נמנע מלהוציא צו ביניים שיאסור על בן-גביר להתערב בפעילותה המבצעית של המשטרה בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, שכן לדבריו למעשה יש הסכמה בין כל הצדדים - כולל בן-גביר עצמו - שהוא רשאי להתוות מדיניות אך לא להורות למשטרה כיצד לבצע אותה. עם זאת, עמית מחדד את האיסור וכאמור אומר שגם "אזכור" של המדיניות בעיצומו של אירוע, עלול לחצות את גבולות המותר לבן-גביר. הבקשות למתן צו ביניים הוגשו בידי העותרים בשתי עתירות נגד תיקון פקודת המשטרה, אשר נעשה לפי דרישתו של בן-גביר ואשר לטענת העותרים מאפשר לו להתערב בעבודתה המבצעית. עתירות אלו תלויות ועומדות, והדיון בהן יתקיים בחודש מאי. בן-גביר ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לייצג את עצמו בעתירות נגדו אך לא נענה. מהחלטתו של עמית עולה, כי יש הסכמה בין מיארה, בן-גביר והעותרים בנוגע למותר ולאסור מבחינת השר - ולכן אין צורך בצו, אלא די בהבהרת הדברים.