הצבא אינו חברת תעשיה פרמקולוגית. החיילים והמפקדים אינם רוקחים במעבדות סטריליות, אין להם מבחנות בהן מודדים בדיוק של מיקרומילימטר, או מיקרוסקופים מגדילים פי מיליון. כשחייל רואה חלוק לבן, זהו סימן מובהק שהוא נפצע ולא מאיזמל מנתחים. הצבא, מעצם טבעו, הינו התגלמותה של האלימות על כל זוועותיה. אין לצבא קיום אלא בכוח אלים נורא ואיום עד מוות. במובן מסוים, הצבא הוא מדגם של כל החיים על פני האדמה.
הניסיונות העקרים להציג את הצבא כמין ארגון היררכי מסודר, דומים בעיקרם לאינספור תֵּזות פוליטיות, דתיות או מדעיות, המתיימרות להבין סדרי עולם. מי באמת יודע אם החיים מחפשים משמעות או שמא המשמעות העלומה תרה אחר החיים? המציאות ההיסטורית מוכיחה לנו יום-יום ושעה-שעה, שכל החיים שרויים במלחמה מתמשכת בלי מרגוע וחנינה ביבשה, בים ובאוויר. הכל נלחמים בכל! הסדר שאותו מנסים לזרוע בתוך הכאוס הזה מופר מפעם לפעם, כי ככה זה ולא מצאו עד היום תשובה מניחה את הדעת.
כך גם הצבא, כל צבא, אינו אלא מעין כנופייה אלימה בשליחות ארגון אחר הקרוי "מדינה", שתפקידו האחד הוא להתכונן למלחמה וביום פקודה, להילחם. יש דרגות ותפקידים מוגדרים, מקצועות צבאיים, כלי משחית שהמציאו מוחות של גאונים, מתקנים, מחסנים, מגרשי אימונים, שטחי אש, מערכות ממערכות שונות ומשונות לשירות הלוחמים, רפואה, אספקת מזון כולל סירים ומחבתות ואפילו טבחים מקצועיים. כולם-כולם מתאמנים ומתרגלים לילות וימים, בכל עונות השנה, על "יבש" ועל "רטוב", אבל תמיד יימצא אותו חייל שברגע גורלי, בגלל הרעש והמהומה, שוכח להחליף סוללה במכשיר הקשר ומכריע את הקרב.
כל הדברים דלעיל נכתבו במטרה להראות שצבא, כל צבא, סוטה בהכרח מכללים שנקבעו בהסכמים, הבנות ואמנות למיניהן משום שככה זה, ואין "למה" בצבא. מלחמה עושים בתחבולות ותחבולה, מעיקרה, אינה אלא ערמומיות נגד ההיגיון וההגינות. אי-אפשר לקבוע במסמרות מתי בדיוק הופך אדם מן היישוב ל"פצצה מתקתקת". יש כאלה שעצם קיומם עלי אדמה מהווה בכל רגע נתון פצצה בתקתוקיה האחרונים ויש ל"נטרל" אותו מיד ולאלתר. לא אתפלא אפוא לגלות שהיו ויש פקודות סודיות בכיוון הזה והן בוצעו, מתבצעות ותתבצענה כלשונן.
אופני המלחמות לובשים ופושטים צורות שונות ומשונות, כל דור ואופנות מלחמותיו, על פיתוח קדחתני של אמצעי לחימה ההולכים ומשתכללים לכדי מכונות השמדה המוניות, ומצויות כיום ברשותן של מדינות רבות. בתוך כך הולך ומשתכלל מנגנון הטרור העולמי שכללי המלחמה שלו שונים לחלוטין ומתמקדים בַּכְּלָל החובק כל שאין כללים. כל זוועה מותרת ושרויה, וכל המרבה להזוויע - הרי זה משובח לעילא ולעילא. לפיכך, המלחמה בטרור, תובעת את מיטב המוחות שיהגו ויתחבלו בעורמה תגובות ראויות לטרור, ויותר מכך, את סיכולו. הם עובדים יומם וליל תחת מעטה סודיות הרחק מעין רואים כשהם מדמיינים את כל התרחישים האפשריים.
חייל או חיילת הנחשפים לדיונים כאלה במסגרת תפקידם, חייבים לנצור בליבם את כל שראו ושמעו. "יד לפה!" היא פקודה חמורה שהעובר/ת עליה הינו/ה בוגד/ת!