עומס המלוות על הרשויות המקומיות בצל עליית הריבית. הוועדה לביקורת המדינה קיימה השבוע דיון בנושא הלוואות ומקורות אשראי של גופים שונים. בדוח המבקר השנתי ל2022 עלו ליקויים בנוגע לחוסר התאמת דרכי המימון בשנים האחרונות של חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, קופות חולים ותאגידים סטטוטוריים לשוק האשראי. בנוגע לרשויות המקומיות נכתב כי יתרת המלוות שעל הרשויות המקומיות להחזיר בשנים הבאות (עומס המלוות) ב-31.12.19 הייתה כ-15 מיליארד שקל וכי קיימת שונות בין תנאי ההלוואות אשר אושרו לרשויות המקומיות, כאשר משרד הפנים לא קבע פרמטרים או מגבלות לגבי מסלולי ההלוואות שנוטלות רשויות מקומיות - הדוח קובע כי הרשויות לא פונות לאפיקי אשראי אחרים ובכך יכולים לפגוע באיתנות הפיננסית של הבנק.
יו"ר הוועדה, ח"כ
מיקי לוי, אמר כי יש חשיבות של מודעות ושיתוף האוצר בתהליך קבלת ההחלטות של הרשויות המקומיות בכל הנוגע להלוואות וניהול אשראי. לדבריו, "במצב הקיים כספי ציבור יורדים לטמיון. הדוח צריך לשמש בסיס להמשך עבודה משותפת לשיפור היציבות הפיננסית של הרשויות המקומיות. הוועדה מבקשת דיווח תוך חודש ימים על הפצת נוהל עבודה מעודכן, ובמידת הצורך להכניס בו שינויים ובדיקת פרמטרים לקבלת הלוואות. הוועדה מבקשת להקים קבוצת עבודה קטנה בראשות משרד הפנים עם מרכז השלטון המקומי, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר כדי להציג את המסקנות ולקבוע נהלי עבודה".
צחי סעד, מנהל חטיבת הביקורת, אמר כי מקורות אשראי זה כלי חשוב לקידום גופים וארגונים ולצמיחתם וחסמים שונים וביורוקרטיה עודפת שמצאו בדוח מראים ליקויים משמעותיים בעיקר ברשויות המקומיות. לדבריו, בימים אלה נושאים אלה רלוונטיים מאוד כי אנו נמצאים בסביבת אינפלציה שהיא בעליה ובסביבת ריבית פריים בעליה ונדרש שימוש נכון במקורות אשראי, וחשיבה משותפת למציאת אלטרנטיבות לפתיחת החסמים הביורוקרטיים לשימוש אפקטיבי וזול.
נציג החשכ"ל באוצר, אבי זלצמן, אמר שהם תומכים בגיוון מקורות אשראי של השלטון המקומי, "במקטע מסוים של אשראי ברשויות מקומיות, אנו כבר פועלים להרחיב את האשראי. פועלים לשנות את הנחיות במקומות בשליטתנו שתינתן אפשרות אחרת במקום ערבות בנקאית - חלופות במקרים מסוימים במטרה להקל. אוריה סבג מהחשכ"ל אמר בנוגע להמלצה שהמדינה תנפיק במקום העיריות, כי יש קושי בגלל יחס חוב תוצר. ולכן אנו סבורים שהרשויות צריכות להנפיק בעצמן.
מנהל תחום במשרד הפנים, עידו צפניק אמר בדיון כי רשויות מקומיות פועלות משיקולים ציבוריים ואילו חברות ממשלתיות פועלות משיקולי רווח. לדבריו, "הבעיה היא לא בשלטון המקומי אלא במערכת הבנקאית שהיא ריכוזית. הכנו טיוטת נוהל שעומדת להתפרסם בימים הקרובים, שלפיה יהיה מסלול ירוק לכולם. לא יעברו יותר שתי תחנות. אשראים חריגים שמחייבים את אישור מטה המשרד - יקח 3 ימי עבודה. אנו מחייבים את הרשויות לבחון הצעות לפחות משלושה בנקים. בהנחיות התקציב ניצלנו את תקופת הריבית הנמוכה בשנים האחרונות כדי שרשויות ימחזרו ויצמצמו את עלויות האשראי שלהם. אנו בוחנים את היציבות הפיננסית של הרשויות, שיוכלו להחזיר את הלוואות שהן לוקחות. מצבן הפיננסי של הרשויות משתפר בהדרגה לאורך זמן, הבעיה היא שיש פערים בין הרשויות. קשיי הרשויות אינן באות מתחום האשראי. אנו מקווים שבימים הקרובים נקבל את חוות דעתם של המחוזות בנוגע לאשראי".
נציג רשות ניירות הערך, אילן ציוני, אמר כי יש להסתכל על המודל המוצלח של הנפקת חברות ממשלתיות שעברו מתקינה ישנה לתקינה בינ"ל. חברות צריך גיוון של תמהיל, יש 7 חברות שהנפיקו בבורסה . הן צריכות לעמוד בסטנדרטים גבוהים, אך זה משפר את כל מערכות הבקרה. רשויות נמצאות קצת מאחור בכל הקשור לרישום חשבונאי. אנחנו כרשות יכולות לבחון הקלות מסוימות אם נידרש לכך, אך השאיפה היא שהסטנדירזציה תהיה מלאה.