פוגלמן אמר לנציג המדינה, עו"ד ענר הלמן: "אתם מציעים פרשנות מקיימת, אבל אני לא בטוח שיש תשובה מלאה לאיך מגדירים מדיניות. כל הצדדים ניסו להסתמך על ועדת צדוק, והיא אמרה במפורש שהדבר צריך להיקבע מפורשות בחקיקה. נניח שניתן פרשנות מקיימת, מה נעשה עם העמימות הזאת? נכתוב בעצמנו את ה-manual?" הלמן השיב: "פסק הדין יהיה חייב לומר מה למשל משמעות השמירה על עצמאות המשטרה וההימנעות מהתערבות בחקירות". פוגלמן חזר לאותה שאלה: "השר מפרש את המילה 'מדיניות' בצורה מסוימת, אתם לא נותנים [מראש] הגדרה, בדיעבד אתם אומרים שההתערבות פסול, ואז יש פוטנציאל לפגיעה בזכויות. אנחנו צריכים שתהיה לנו תשתית מלאה כדי שנוכל להחליט, אבל לתחושתי יש חֶסֶר, אם כי לא צריך לענות על זה כעת". הלמן: "פה פסיקה בדיעבד אינה מספיקה". פוגלמן: "בזה אתה צודק לגמרי". הלמן גם הדגיש בשמה של מיארה: "המונח 'מדיניות' לא יכול להפוך את השר למפכ"ל-על. אם זו המשמעות של החוק – הוא לא יכול לעמוד". עמית התייחס לתגובתה של מיארה באומרו: "הדבר הכי חשוב שכתבתם הוא שפרשנות מקיימת אפשרית רק במשטר המשפטי הנוכחי. איך הולכים עם זה למכולת? מה אנחנו כבית משפט נעשה?" פוגלמן: "נאמר שיינתן פסק דין של פרשנות מקיימת ויהיו שינויים כאלה ואחרים – אפשר יהיה לעתור שוב". הלמן: "כן". כשר שב והתמקד בחוסרים שבתיקון: "את החלק שאפשר לקבוע מדיניות כתבו, את החלק שאי-אפשר לתת הוראות ספציפיות – לא כתבו. האם על כל דבר כזה אפשר לומר שזה ברור מאליו? כשמישהו מתעקש שלא לכתוב את המובן מאליו, זה מעורר שאלות". בא-כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט, השיב: "החוק הוא דקלרטיבי ומצהיר על מצב קיים ואינו משנה אותו. אין ראיה לכך שהמשמעות היא להרחיב את סמכויות השר". כשר: "העובדה ששאלת עצמאות המשטרה עלתה [בדיון] ולא התקבלה, יש לה משמעות". עמית: "המשטרה קרובה יותר לשב"כ מאשר לצבא, וחוק השב"כ הוא מודרני, ובכל זאת הכניסו את הסעיף [שמונע שימוש פוליטי בשב"כ]". גם פוגלמן דחה מכל וכל את טענתו של בן-גביר, לפיה יש להכפיף את המשטרה לשר כמו שצה"ל כפוף לשר: "הצבא אינו מפעיל סמכויות כלפי אזרחים. הסיפור של הצבא הוא אחר לחלוטין". כשר: "כאשר מישהו אומר שלא צריך לכתוב משהו, הספקנות שלי עולה".

עמית אמר לבא-כוחו של בן-גביר, עו"ד נדב העצני: "אם החוק נועד לתחום את הגבול – הוא לא הצליח, כי יימשכו הוויכוחים בין השר למפכ"ל ואז יהיה צריך להכריע. עד שקראתי את מה שאדוני כתב, חשבתי שזה חוק מצהיר. אחרי שקראתי את מה שאדוני כתב, התחלתי לחשוב שהוא בא לשנות מצב". העצני: "הכוונה הייתה לפתור אנמוליה וחיכוך יסודיים וחמורים". כשר: "בא-כוח הכנסת אמר שלא שינו כלום, ואתה אומר ששינו. אחד מכם טועה". העצני: "הייתה כוונה לשנות, אבל אולי לא הצליחו". פוגלמן: "התיקון לא הסיר את הערפל". לדבריו, הפרשנות הקוטבית של בן-גביר ומיארה מלמדת על כך. כשר חזר לחוסר שבתיקון: "נניח שיהיה כתוב: אי-התערבות ואי סמכות בעניינים אופרטיביים. מדוע זה לא נכתב?" הוא ציטט מתוך תגובתו של העצני לעתירה, לפיה ברור שלשר אין סמכות להתערב בהפעלה, ושאל: "אם זה מקובל, איך זה שכתבו את האחד ולא את השני?" העצני: "כתוב בפקודה בדיוק מה מותר לו". כשר: המילים 'אך ורק' לא כתובות. מישהו כתב רק צד אחד של האיזון, ועל הצד השני נריב". עמית: "כאשר חסרה המילה 'ממלכתיות', אני הופך לאזרח מודאג ואפילו אזרח מפוחד. זה קיים בחוק השב"כ וזה חסר [בפקודת המשטרה]. הייתי גם רוצה שיהיה כתוב שהמשטרה היא תחת מרות החוק". העצני טען: "המשטרה לא יכולה להיות עצמאית, כי זו הפיכת הפירמידה השלטונית על ראשה". השופטים דחו לחלוטין את הדברים. כשר אמר: "עצמאות היא שלא מתערבים בעבודתה", פוגלמן הוסיף: "זאת אבן הראשה בהתייחסות לפעולת המשטרה". כשר: "כמעט לכל דבר שהעותרים מבקשים, אתם אומרים שזה מובן מאליו. אז למה אתם מתנגדים?" העצני: "אם העתירות יידחו ועם זאת יובהר שהכוונה איננה להתערבות שוטפת [של השר] בעבודת המשטרה ובחקירות ספציפיות ובוודאי שהפעולה היא ממלכתית – אני לא חושב שתהיה בעיה". בן-גביר עצמו אמר לקראת סוף הדיון: "שאלתם שוב ושוב למה לא נכתב 'ממלכתיות'. הבעיה שלי היא עקרונית וגם עכשיו אני לא רוצה שייכתב 'ממלכתיות', כי היא עולה רק כאשר זה איתמר בן-גביר. ודאי שאני כפוף למרות החוק; אם אני אפר אותו, יעתרו לבג"ץ. למה אני רוצה להתערב בחקירות? כי אני רוצה שהמשטרה תטפל בפוליגמיה". כשר הגיב: "אדוני בעצם אומר שהעלבון יותר חשוב משלום בית. מול אדוני יושבים אנשים עם פנים מודאגות ואדוני צריך להאמין להם שהם באמת מודאגים, אולי גם מזה שאדוני הוא השר".