היציאה מאחד הכבישים המטפסים מאזור יודפת מערבה, מובילה היישר אל "התאומות הלבנוניות" שבמצפור שכניה. פעם ידעו רק מתי מעט על קיומן ועל המאכלים הנפלאים שהן מגישות לעוברי האורח המקריים המזדמנים לאזור המרוחק הזה. היום, משהתפרסם שמען, יש מצב שסיריהן של הלבנוניות לא רוקנו כליל על-ידי אלה שכבר הקדימו אתכם.
בכניסה ליישוב הקהילתי שכניה ממוקם ביתן של האחיות מישלין ומאי, שעלו בשעתן מלבנון יחד עם האומנת שלהן, דאדא. בבית הזה הבשלנית היא האומנת, ובין טיגון למעיכת חומוס תיעתר, קרוב לוודאי, דאדא לקרוא לכם בקפה. ועד שזה יתבשל, תוכלו לתפוס מקום ליד השולחן שבירכתי המטבח, ליהנות מסלט-ירקות קצוץ, עתיר פטרוזלינון, רווי שמן ולימון; מטבולה נוסח כפר לבנוני, מירקות מבושלים-אפויים, מקובה פריך ומעלי-גפן ממולאים, המפיצים ניחוח של תיבול. ולא לשכוח, חלילה, בקינוח את עוגות המעמול, הממולאות תמרים, ואחריהן ללגום מן הקפה המהביל, ובסופו של עניין להפוך את הכוס ולראות את העתיד.
מצפינים לקצה אצבע הגליל, למצפורים של משגב-עם, שגדרותיו הם הגבול עם לבנון, ומשקיפים משם אל תוך הכפרים הלבנוניים, הפרוסים כמו על כף היד. משם גולשים למטולה, שוחים בבריכה האולימפית המקומית של מרכז-קנדה, משכשכים בבריכת-ג'קוזי לוהטת, מחליקים בזירת-קרח, מנסים לקלוע למטרה ולשחק כדורגל - הכל תחת קורת-גג אחת, מתחת לרחובה הראשי, הציורי והנמנמי של מושבת הגליל הוותיקה.