"כל תשעה באב, אחד מאותם 40 שנה אחרי אותו חטא זה - שילמו בבת אחת את אותם דמי פיגורים של אותה שנה, היו כולם נכנסים לישון בקברים שכרו לעצמם, ובבוקר מי שקם קם ומי שלא קם לא - ככה זה שנה אחרי שנה. ואז מגיע תשעה באב האחרון והם הולכים לישון בקבר והם קמים בבוקר ורואים שכולם קמים, כנראה שילמו את כל החוב, גם הם רואים שאיש לא נעדר אז הם אומרים - טוב, אולי טעינו בחשבון החודש אולי זה לא יצא בדיוק תשעה באב אולי לא חישבנו כמו שצריך, אז גם בלילה למחרת הלכו וישנו בקבר - וגם קמו וראו שאיש לא מת. וככה יום אחרי יום עד שהגיע ט״ו באב ובו הירח מלא והם אמרו - עכשיו אי-אפשר לפספס, אנחנו יודעים שלא טעינו בחשבון ואכן - נפסקה הגזרה והפסקנו לשלם את דמי הפיגורים, הריבית וההצמדה על חטא המרגלים ולכן אין יום כמו ט״ו באב לדון בו על דמי ריבית והצמדה ודמי פיגורים. על סוף התשלום, על היציאה מהחובות על התשלום שעם ישראל עבר במשך 40 שנה, אני מקווה שלנו ייקח פחות". רוטמן הדגיש את הדחיפות בקבלת תגובת הממשלה בעניין הפערים בין נושים גדולים לקטנים במסגרת ההוצל"פ (ריבית על דמי פיגורים) והליכי חדלות פירעון. "נושא ההשוואה בין הנושים החזקים, הבנקים, והנושים הרגילים במסגרת הליכי הוצל"פ וחדלות פירעון, בעניין חייב משלם, חייב לקבל תשובה בהקדם מהממשלה. יכול להיות שנסיים את כל הדיון אבל לא נוכל להתקדם בלי זה. כדי שנוכל להביא הסדר שלם אני דורש תשובה מהממשלה", הבהיר.

תחינתו הנלהבת של היו"ר לתגובת הממשלה המהירה הדהדה בוועדה. התיקונים המוצעים נועדו לחדד את מנגנוני האינטרס וההצמדה הקיימים כדי להתיישר טוב יותר עם הנוף הכלכלי המודרני. מוטיב מרכזי בדיונים היה חידוש מקיף של מנגנוני הריבית וההצמדה, להבדיל מדמי פיגורים, כדי לשרת טוב יותר את היעדים הכלכליים והחברתיים של היום. במהלך הדיון להכנת חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצל"פ (ריבית דמי פיגורים), אמר היו"ר רוטמן: "נושא ההשוואה בין הנושים החזקים, הבנקים, והנושים הרגילים במסגרת הליכי הוצל"פ וחדלות פירעון, בעניין חייב משלם, חייב לקבל תשובה בהקדם מהממשלה. יכול להיות שנסיים את כל הדיון אבל לא נוכל להתקדם בלי זה. כדי שנוכל להביא הסדר שלם אני דורש תשובה מהממשלה". לדבריו, ההצעה כרגע מגבירה את אי-השוויון. "אין לי אלרגיה למילה שוויון כשהשוויון רלוונטי, וכאן יש קבוצה רלוונטית. לא ייתכן שנייצר עיוות שאינהרנטית יחזק את הבנקים והנושים הגדולים על פני הנושים הקטנים. גם כך מפחיתים להם את הריביות ודמי הפיגורים מסיבות טובות ונכונות, וצריך לראות איך מיישרים את הקו, אך לא ייתכן שבניסיון לייצר תיקון נייצר עוול הרבה יותר גדול. "הרבה פעמים יש נושה שבתיק אחר הוא חייב. הוא באמת האזרח הקטן. רגילים לחשוב שהנושים חזקים והחייבים חלשים, אבל בהסתבכויות עסקיות הרבה פעמים מפולת של חייב מביאה אחריו נושים שהופכים לחייבים בעצמם, ויש מישהו אחד שיושב בסוף השרשרת שזה הבנקים או חברות האשראי, או מי שנתן את ההלוואות הגדולות המבוטחות עם חוק אשראי הוגן, ואם אנחנו מפרים את האיזון ביניהם באנו לתקן ויצאנו מקלקלים. לא יקרה. לכן אני דורש תשובה בהקדם. בלי זה החוק לא יוכל להתקדם", דברי רוטמן.